ע"פ 7090/09

תקציר

אדם הורשע בנהיגה בשכרות בעקבות פסק דין של בית המשפט לתעבורה בתל אביב, שהרשיע אותו בעבירה על סעיף 62(3) לפקודת התעבורה. הנאשם ערער על ההחלטה וטען כי התביעה לא הצליחה להוכיח את אמינות מכשיר ההנשמה בו נעשה שימוש ואת כשירותו של מפעילו. עם זאת, ערכאת הערעור דחתה את הערעור, וקבעה כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר מנומק היטב. בית המשפט דחה גם את טענות המערער בדבר אוזלת ידו של מפעיל המכשיר, שכן המפעיל העיד כי החליף את השופרות כנדרש והערכאה הנמוכה יותר מצאה את עדותו אמינה. כמו כן, הפער במספר המכשיר שהוזכר בעדות הוסבר כאי הבנה, וטענת ההגנה כי דגימת הנשיפה הייתה ממכשיר אחר נדחתה. גם טענת המערערת כי המכשיר לא היה אמין בהתבסס על פרסומות באינטרנט נדחתה. באשר לענישה, אישר בית המשפט את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך הדגשת המסוכנות הנשקפת מנהגים שיכורים והצורך במדיניות ענישה מחמירה. בקשת המערער להפחתת העונש או להגבלת תקופת הפסילה נדחתה, שכן בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות וראה את העונש סביר. הערעור נדחה במלואו, והמערער חויב להפקיד את רישיונו אצל בית המשפט.