ע"א 470/68

תקציר

נשיאת בית המשפט העליון קבעה כי תביעת אישה למזונות מבעלה פסולה בשל עוונותיה והפקרותה המוגזמת, כפי שנקבע על ידי בית הדין הרבני האזורי תל אביב-יפו ואושר על ידי בית הדין הרבני הגדול. שלילת דמי המזונות על ידי בית המשפט המחוזי, למעט לתקופה מסוימת, הייתה מוצדקת על בסיס העיקרון לפיו אישה שעסקה בזנות תחת בעלה פטורה ממזונות במשפט העברי. בית המשפט העליון הסכים עם נימוק זה ודחה את ערעורה של האישה, תוך שהוא מדגיש כי החלטת בית הדין הרבני מהווה מעשה של בית המשפט המשתיק את הכחשת האישה את טענות בעלה. בנוסף, הבעל היה פטור מתשלום מזונות מאז החלטת בית הדין האזורי. פסק הדין התייחס גם לערעורה של האישה על פסיקת מזונות לתקופה מסוימת על ידי בית המשפט המחוזי, והציע להגדיל את הסכום החודשי כפשרה. ההחלטה התקבלה בהסכמת הצדדים, ותביעת האישה למזונות גבוהים יותר נדחתה בשל הכנסותיה מהכנסות וממענק גרמני. בית המשפט העליון תיקן בהתאם את פסק דינו של בית המשפט המחוזי והורה לאישה לשאת בהוצאות המשפט של הגבר.