ת"א 54520-11-22

תקציר

השופט הכריע לטובת התובע והורה לנתבע לשלם 8,000 ש"ח, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת התביעה – 24.11.22 – וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,500 ש"ח. פסיקה זו נובעת ממחלוקת בה רכבו של התובע סבל מתקלה שפגעה באופן מהותי בשימוש בו. על פי ממצאי השופטת, על הנתבעת, בהיותה יבואנית הרכב, מוטלת החובה לספק רכב חלופי שווה ערך באיכותו ובפאר לרכבו של התובע. חובה זו נובעת מחוק המכר וחוק הרישוי, המחייבים את היבואנים לספק רכב חלופי בתוך שבוע ולהבטיח זמינות של כלי רכב מתאימים ללקוחות שרכבם נמצא בתיקון. השופטת קבעה כי הנתבעת אמנם סיפקה כלי רכב חלופיים, אך הם אינם שווי ערך לרכב ההיברידי היוקרתי של התובע, וגרמו לו עוגמת נפש ואובדן הנאה. בנוסף, טענה השופטת כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי עשתה כל שביכולתה לספק את החלקים הדרושים לתיקון בתוך התקופה הקבועה בחוק. גם הסכם האחריות, למעט נזקים עקיפים, נקבע כלא רלוונטי, שכן החובה לפצות את התובע נבעה מהחוק ולא מהאחריות עצמה. השופטת פסקה לתובע פיצוי בסך 8,000 ש"ח בגין עוגמת נפש ואובדן הנאה, סכום שהתבסס על מקרים דומים בעבר, בניכוי שווי הכסף הנוכחי. לשני הצדדים הזכות לערער על פסק הדין בבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 60 יום.