בר"ע 24925-10-16

תקציר

פסק הדין דוחה בקשה לביטול החלטת הרשם בשל שיהוי בלתי סביר והיעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות הארכת מועד. בקשת רשות הערעור נדחתה משום שהוגשה שלא בזמן, והמבקש לא ביקש ארכה מהרשם. לבית המשפט יש סמכות לבטל החלטות במעמד צד אחד, אך הבקשה לכך הוגשה באיחור בלתי סביר – למעלה משנה לאחר החלטת הרשם. המבקשת לא סיפקה הסבר מניח את הדעת לשיהוי, והכשלים בייצוג על ידי בא כוחה הקודם אינם מהווים נסיבה מיוחדת. זאת ועוד, היסטוריית המחדלים של המבקשת לאורך התיק, לרבות עיכובים מרובים בהגשת ערעורים, פוגעת בסיכויי ההצלחה של בקשתה. בית המשפט מכיר בכך שהמבקשת לא קיימה דיון לגופו של עניין, אך מחדליה הפרוצדורליים מצדיקים את דחיית בקשתה. לפיכך, הבקשה לביטול החלטת הרשם נדחית ללא הוצאות למי מהצדדים.