ע"פ 13454-11-14

תקציר

כאסיר בכלא כרמל, נתפס המערער עם הרואין וחשיש בפי הטבעת עם שובו מחופשה. הוא הודה בהחזקת הסמים אך לא לצריכתם, אלא התכוון להבריחם לכלא. בית משפט קמא דחה את טענתו המקדמית לפטור מחמת חרטה, מה שהוביל אותו להודות ולהודות באשמה, ובמסגרת הסדר טיעון נגזרו עליו ארבעה חודשי מאסר. בהמשך טען המערער כי יש לפטור את עבירת ההחזקה מחמת חרטה וחוסר סימולטניות בין היסוד הנפשי ליסוד העובדתי של העבירה. עם זאת, השופטים דחו את הערעור והדגישו כי העבירה הושלמה לפני הודאתו בחרטה וכי יש לכבד את הסדר הטיעון. הם הדגישו כי עבירת ההחזקה נבדלת מניסיון ללא כתב אישום להבריח סמים לכלא, שייתכן שהיה פטור ממנו בשל חרטה. זאת ועוד, השופטים ציינו כי המערער לא חלק על עובדות כתב האישום ולא הציג ראיות חדשות, ולכן ערעורו על הסדר הטיעון אינו מתקבל על הדעת. השופט אליקים הדגיש גם את המשך עבירת ההחזקה. סגן הנשיא רון שפירא והשופטת בטינה טאובר הסכימו עם הדחייה, והדגישו כי ההליך המשמעתי של המערער בגין ניסיון להכניס סמים לכלא נפרד מעבירת ההחזקה. הערעור נדחה פה אחד, ואישר את הרשעתו של המערער ואת גזר דינו.