רע"א 1753/98

תקציר

פסק דין זה עוסק בסכסוך כספי בין שני צדדים אשר נפתר באמצעות בוררות. במהלך הליך הבוררות קיבל הבורר שתי החלטות ביניים. ההחלטה הראשונה קבעה כי יוכרו פסקי בוררות זרים קודמים הקשורים לסכסוך, וההחלטה השנייה הורתה למשיבה לשפות את המבקש על סמך פסיקות אלה. עם זאת, ההחלטה השנייה הותירה פתוחה את סוגיית שיעורי התשלום הספציפיים, שכן לא נדונה על ידי הצדדים, ואפשרה להם להציג את עמדותיהם בעניין זה בטרם תתקבל החלטה סופית. המשיב ביקש מבית המשפט המחוזי לדחות את החלטות הבורר, ואילו המבקש ביקש לדחות את הבקשה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה השנייה, מה שהוביל לבקשת רשות ערעור. בית המשפט העליון קבע כי היה מקום לקבל את החלטת בית המשפט המחוזי לקבל את בקשת המבקש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף. החלטות הבורר נחשבו כ"החלטות אחרות" ולא כפסקי ביניים, שכן הן לא סיימו את הליך הבוררות, והיו רק צעד לקראת הבהרת הסעד הסופי. לפיכך, הערעור התקבל, החלטת בית המשפט המחוזי בוטלה, והמשיב חויב לשלם למבקש שכר טרחת עורך דין, שנקבע על סך 10,000 ₪.