תפ"ח 1094/07

תקציר

הנאשמים, שאדי אזברגה ואיסמעיל אזברגה, הורשעו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן, שכללו הריגה, סיוע להריגה והחזקת נשק ללא רשות. שאדי היה אחיו של המנוח, ואילו איסמעיל היה דודם. שורשי הפשעים נעוצים בקטטה המונית בשנת 1996 שהובילה למותו של אחיו של שאדי. אסמאעיל, שתכנן לנקום את דמו של אחיינו, גייס את שאדי ובילאל אזברגה לסייע לו לפגוע במאהר נסאף, שהיה מעורב בקטטה ב-1996. התוכנית הייתה שמאהר יקבל מידע על תנועותיו של מאהר, ובסופו של דבר אסמאעיל ירה בו והרג אותו. כבוד השופטת דליה גנות הדגישה את חומרת העבירה, במיוחד בהתחשב בכך שמדובר במעשה מתוכנן מראש של נקמת דם, והדגישה כי לא ניתן להצדיק מסורות אלימות עדתיות על פי הדין הישראלי. מסיבות אלה, בין היתר, נידון אסמאעיל ל-17 שנות מאסר, ואילו שאדי קיבל עונש קל יותר של 36 חודשים, בהתחשב בתפקידו המינורי ובאינטליגנציה הנמוכה שלו. האישום בהחזקת נשק גרר עונש נוסף של 18 חודשי מאסר, שירוצו במקביל לעונשים הקודמים. השופטים הסכימו עם הצעת גזר הדין, ולנאשמים נמסר על זכותם לערער לבית המשפט העליון.