פש"ר 1831/00

תקציר

בהליכי פשיטת הרגל בעניינו של מר דוד זקס, התמודד בית המשפט עם בקשות רבות הקשורות לחובותיו הכספיים בעקבות קריסת חברת היי-טק שהייתה בבעלותו המשותפת עם גרושתו, הגב' טובה ליפשיץ-זקס. ההליכים הסתבכו בשל מחלוקת על תשלום מזונות בסך 13,000 ש"ח בחודש, שנקבע לראשונה על ידי בית המשפט בירושלים בשנת 1999. גב' ליפשיץ-זקס ביקשה להגדיל סכום מזונות זה ולבטל את הליכי פשיטת הרגל, מה שיאפשר לה להמשיך בהליכי הוצאה לפועל. בית המשפט בחן את כדאיות הבקשות, וציין כי החייב מילא לכאורה את חובותיו על פי צו פשיטת הרגל, אך לא הכחיש כי לא שילם את דמי המזונות שנקבעו. גב' ליפשיץ-סקס טענה להסתרה כספית על ידי מר סאקס, מה שמרמז על כך שהוא התחמק במכוון מחובותיו בעודו חי חיי מותרות. עם זאת, הראיות שהוצגו הצביעו על כך שטענות אלה היו חסרות בסיס ברובן, ונראה כי פעולותיה של גב' ליפשיץ-זקס הונעו יותר מאינטרסים אישיים מאשר מצורך כלכלי אמיתי, שכן היא חיה ברמת חיים גבוהה ומימנה את עיסוקיה האקדמיים. דו"ח הנאמן חשף כי הכנסותיו והוצאותיו נטו של סאקס יאפשרו תשלום חודשי מותאם, כלומר 7,000 שקל בסך הכל ו-2,500 שקל במיוחד למזונות. בית המשפט הגיע למסקנה כי טענותיה של גב' ליפשיץ-זקס משוללות כל יסוד ודחה את בקשתה לביטול הליכי פשיטת רגל בטענה שהיא נוגדת אינטרס של נושים אחרים, שחובותיהם טעונים בירור. גם החלטות הביניים שמתחו ביקורת על כונס הנכסים הרשמי בוטלו. בסופו של דבר, בית המשפט הטיל על גב' ליפשיץ-זקס הוצאות בגין הוצאות הנאמן בשל מצגי שווא וטענות חסרות בסיס, וחייב אותה לשלם סך של 25,000 ₪ בתוספת ריבית רלוונטית. ההחלטה נועדה לאזן בין צרכי ילדיו של החייב לבין זכויותיהם של נושים אחרים במסגרת פשיטת הרגל.