פש"ר 6051/09

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתיק של הליכי חדלות פירעון ותביעות חוב כנגד חייב. החייב, שהגיש בקשה לכינוס נכסים, חויב לשלם מזונות לאשתו ולשני ילדיו. עם זאת, כונס הנכסים שמונה לטפל בתיק דחה את טענות החוב בנימוק שפסק הדין למזונות ניתן בהיעדר הגנה מהחייב וכי המערערים (האישה והילדים) לא נקטו צעדים אקטיביים לגביית המזונות לאורך תקופה משמעותית. כונס הנכסים טען כי פסק הדין אינו אמיתי ונועד רק להבריח נכסים מנושיו של החייב, מה גם שהמשפחה המשיכה לחיות יחד ולחלוק בהוצאות. כמו כן, כונס הנכסים ציין כי הילדים גדלו ואינם זכאים עוד למזונות, והאישה עבדה לצד החייב, דבר המעיד על מיזם כספי משותף. החלטת כונס הנכסים אושרה בבית המשפט, והערעור שהגישו המערערים נדחה. השופט קבע כי כונס הנכסים, שפעל בתפקיד מעין שיפוטי, העריך כראוי את הראיות ופירש אותן לטובת המשיב. השופטת הדגישה גם את הנסיבות החריגות של המקרה, שהצדיקו את דחיית תביעות החוב, והורתה למערערים לכסות את הוצאות המשיב בסך 7,500 ₪.