דב"ע לט/34 - 3

תקציר

פסק הדין מתווה את יחסי עובד מעביד ואת הזכויות והחובות הנובעות מהם. במקרה זה, העובד חלה ואופי מערכת יחסים זו נמשך ללא שינוי במהלך תקופת חופשת המחלה, כפי שנקבע בחוקת העבודה. החוקה קובעת גם כי עובד שממצה את זכויותיו לימי מחלה עשוי להיות זכאי לקצבת נכות. עם זאת, פסק הדין מדגיש כי לא כל מחלה מובילה לסיכול חוזה העבודה. חומרת המחלה וסיכויי ההחלמה הם הגורמים הקובעים. מאחר שמחלתו של העובד הייתה קבועה ולא היה סיכוי להחלים, סוכל החוזה עם תום חופשת המחלה, ויחסי עובד-מעביד חדלו להתקיים בסוף ספטמבר 1970. לפיכך, תביעות העובד להפרשי שכר לפני מועד זה התיישנו, למעט התקופה שבין אפריל לספטמבר 1970. עבור תקופה זו, העובד היה צריך לקבל שכר לפי דרגת קצין רפואה ראשי על פי חוקת העבודה והמנהג. הפרשי השכר מהווים חלק משכרו החודשי הכולל של העובד בנוגע לתשלומי פנסיה. אי תשלום הפרשים אלה על ידי המעסיק הפר את החוזה וזיכה את העובד בפיצויים. פיצוי זה, המתווסף להפרשי השכר בסך 3,000 ל"י לתקופה האמורה, נאמד בכ-15,000 ל"י. המעסיק מחויב לשלם לעובד סכומים אלה, בצירוף ריבית על התשלומים כמפורט בפסק הדין.