ת"פ 16215-12-10

תקציר

פסק הדין מתייחס לארבעה הליכים נפרדים נגד חברות הנפט הגדולות ומנהליהן, סונול ישראל בע"מ, דלק חברה לדלק ישראל בע"מ, פז חברה לנפט בע"מ ודור-אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ, בגין עבירות סביבתיות. ההרשעות ניתנו לאחר יישום תיקון 113 לחוק העונשין, הקובע מסגרת לקביעת עונשים. עם זאת, בשל הסדר טיעון שכלל טווח ענישה מוסכם, הוראות התיקון אינן חלות במקרה זה. בית המשפט בחן את סבירותו של הסדר הטיעון ומצא כי הוא משקף את נסיבותיו המיוחדות של המקרה ואינו מפר את האיזון בין טובת ההנאה לנאשמים לבין האינטרס הציבורי. בית המשפט קיבל את טענות התביעה כי מדובר בעבירות חמורות, נוכח ההשפעה הסביבתית המשמעותית והפגיעה הפוטנציאלית בבריאות האדם. עם זאת, היו נסיבות מקלות. כתב האישום הוגש באיחור משמעותי, הגובל בהתיישנות, ושיהוי זה השפיע על העונש. כמו כן, חלו שינויים ניכרים בהתנהלות הנאשמים מאז ביצוע העבירות, דבר המלמד על שיקומם. לבסוף, הודאת הנאשם והזמן הציבורי שנחסך הצדיקו גם הם עונש מופחת. בהתבסס על שיקולים אלה, בית המשפט מצא את הסדר הטיעון סביר. באשר לעונש בטווח המוסכם, שקל בית המשפט את היקפן, סוגן ומספרן של העבירות ואת האינטרס הציבורי העומד על הפרק. כן התחשבו בחומרת מעשיהם של הנאשמים, השיהוי, השינויים בהתנהגותם וקבלת האחריות שלהם. בהתחשב בכל הגורמים, גזר בית המשפט על נאשם 1 קנס בסך 630,000 ₪, על נאשם 2 על 750,000 ₪, על נאשם 3 על 700,000 ₪ ועל נאשם 4 על סך 510,000 ₪, כולם ישולמו עד למועד שנקבע. פסק הדין כלל גם צו כללי להחזרת מוצגים והעניק זכות ערעור.