ע"ר 22867-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי של פסק הדין בעניין **ע"ר 22867-06-26 ויסולי נ' גבריאלי**, כפי שעולה מהחומרים שהוצגו: ### 1. רקע עובדתי ותמצית הסכסוך פסק הדין עוסק בערעור על החלטת רשם בית המשפט העליון למחוק הליך ערעורי שהגישה המערערת, בשל אי-הפקדת ערובה כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: **התקנות**). המערערת טענה כי היא עמדה בחובת ההפקדה באמצעות "ערבות צד שלישי". בית המשפט העליון (מפי כב' השופט ד' מינץ) דחה את הערעור ואשרר את מחיקת ההליך. ### 2. העקרונות המשפטיים המנחים פסק הדין מחדד ומבהיר מספר עקרונות משפטיים מרכזיים בנוגע להפקדת ערובה בערעור: * **תכלית הערובה:** בית המשפט מדגיש כי מטרת הערובה היא בראש ובראשונה להבטיח את הוצאות המשיבים. מדובר במנגנון הגנה מפני הליכי סרק ומפני סיכון שהמשיב ייוותר ללא מענה כלכלי לגביית הוצאות שייפסקו לזכותו. * **הבחנה בין חלופות הערובה (תקנה 6 לתקנות):** למרות שהתקנות מונות שלוש דרכים להפקדת ערובה (כסף מזומן, ערבות בנקאית או ערבות צד שלישי), אין מדובר בזכויות זהות ומוחלטות. בעוד שהפקדת כסף או ערבות בנקאית מבטיחות "ודאות קופתית", ערבות צד שלישי מטבעה חושפת את המשיב לסיכון גבייה. * **החובה הדיונית בשימוש בערבות צד שלישי:** בית המשפט קובע הלכה נוהגת לפיה ככל שבעל דין בוחר להציע "ערבות צד שלישי", מוטלת עליו חובה אקטיבית: עליו להגיש בקשה מתאימה לבית המשפט, בלוויית אסמכתאות להוכחת טיבה, איתנותה וזמינותה של הערבות. ללא אישור מראש ובחינה שיפוטית של יכולת הערב, לא יראו בערבות כזו ככזו העומדת בתנאי התקנות. ### 3. חדשנות והדגשים משפטיים החדשנות בפסק הדין טמונה ב"דוקטרינת הפיקוח השיפוטי על טיב הערבות": 1. **הגבלת האוטונומיה של בעל הדין:** פסק הדין מבהיר כי עצם העובדה שתקנה 6 מאפשרת ערבות צד שלישי אינה מקנה לבעל הדין "זכות מוקנית" להשתמש בה באופן חופשי. בית המשפט רואה בערבות צד שלישי "טעונת אישור" ומטיל על המערער נטל שכנוע להוכיח שהערבות אכן מגשימה את תכלית הערובה. 2. **מדיניות אכיפה מחמירה:** פסק הדין משרטט קו של "אפס סובלנות" כלפי מתדיינים החוזרים על מחדלים פרוצדורליים בניגוד להנחיות קודמות של בית המשפט. במקרה דנן, מדובר במערערת שכבר הובהר לה בעבר (בהליכים קודמים) הצורך בהגשת בקשה מנומקת לאישור ערבות צד שלישי. הניסיון להתעלם מהנחיות אלו הוביל למסקנה כי מחיקת הערעור היא צעד מידתי ומוצדק. 3. **סמכות הרשם:** פסק הדין מחזק את שיקול דעתו הרחב של הרשם בניהול ענייני ערובה ומצמצם את מרחב ההתערבות של ערכאת הערעור במקרים שבהם המערער לא פעל לפי ההנחיות המפורשות שניתנו לו על ידי הערכאה הדיונית. ### 4. סיכום ומסקנות פסק הדין מסדיר את "כללי המשחק" בכל הנוגע להפקדת ערובה בהליך ערעורי. המסר העולה ממנו ברור: **ערבות צד שלישי אינה שוות ערך אוטומטי להפקדת מזומן או ערבות בנקאית.** בעל דין הבוחר במסלול זה נושא בנטל להוכיח את מהימנות הערב, ואי-עמידה בנטל זה או התעלמות מהנחיות הרשם בעניין הגשת בקשה מתאימה, תהווה עילה מוצדקת למחיקת הערעור על הסף.