ר"ע 695/85

תקציר

פסק הדין עוסק בתקנות סדר הדין האזרחי ובחוק ההתיישנות. הסוגיה שעמדה על הפרק הייתה האם ניתן להגיש ערעור על החלטת רשם בית המשפט בעניין פיצול סעדים, ותקופת ההתיישנות החלה עליה. בית המשפט העליון, בהפעילו את סמכותו לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בחר לדון בבקשה כערעור. בפסק הדין הובהר כי תקופת ההתיישנות מתחילה ביום קמה עילת תביעה, ויש לבקש סעדים הנובעים מאותה עילה במסגרת אותה תובענה, אלא אם כן ניתן היתר לפיצול סעדים לפי תקנה 45. במקרה זה, עצם התביעה המבוססת על עילת התביעה תעצור את תקופת ההתיישנות. בנוסף, בית המשפט פירש את סעיף 15 לחוק ההתיישנות כחל רק כאשר דיון מסתיים בדחייה בשל נסיבות שאינן בשליטת התובע. כאן, התביעה לדחייה הייתה שלב הכרחי ויש להתעלם מהזמן שנדרש לכך כאשר בוחנים את תקופת ההתיישנות. לפיכך התקבל הערעור, ההחלטה בוטלה והתיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לדיון נוסף. המשיבים חויבו לשאת בהוצאותיו של המבקש.