ת"א 16061-04-14

תקציר

פסק דין זה דן בקבילותה של תביעה שהגישו ילד נכה ואמו נגד רופא שביצע בדיקת אולטרסאונד במהלך ההיריון. הפגמים של הילדה לא התגלו באולטרסאונד והאם טוענת שאם היו מתגלים היא הייתה מפסיקה את ההיריון. התביעה הוגשה 25 שנה לאחר לידת הילד, והרופא הנתבע ביקש לדחות אותה לאלתר בשל התיישנות. פסק הדין מסכם תחילה את הפסיקה הקיימת בנוגע להוראות המעבר בעקבות מקרה היסטורי שהגביל את הזכות לתבוע בגין הולדה שלא כדין להורים בלבד. השופט קובע כי תביעת האם התיישנה ולא ניתן להוסיף אותה לתביעת בנה. לאחר מכן, דן השופט בהתיישנות וקובע כי הטענה לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, ולכן יש לדחות את התביעה נגד הרופא. לבסוף, השופט דן בקצרה בהיעדר עילה לתביעה ומחליט לדחות אותה גם בנימוקים אלה, תוך פסיקת שכר טרחת התובע מהתובעים.