ב"ל 43074-09-11

תקציר

תביעת התובע נסובה סביב החלטת הנתבע להפסיק את גמלת הבטחת הכנסה, בנימוק שהכנסתו של התובע עולה על סכום הגמלה. התובע טען כי הכספים בחשבונם מקורם בהלוואות שהחזירו, לרבות תשלום רטרואקטיבי מעבודתה של אשתו. עם זאת, הנתבע טען כי הכספים אינם הלוואות ולכן מהווים הכנסה, מה שהוביל להפסקת ההטבות. בית המשפט בחן את חומר הראיות וטען כי התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח די הצורך כי אכן מדובר בהלוואות ולא במתנות או צדקה. היעדר רישומים מפורטים של התובעים ואופיים המפוקפק של המסמכים שסופקו מטילים ספק בתביעתם. כמו כן, בית המשפט הדגיש כי על מקבלי גמלת הבטחת הכנסה לבצע בדיקת נאותות בתיעוד מדויק של מקורות ההכנסה. בהסתמך על דינים רלוונטיים ומקרים קודמים, קבע בית המשפט כי הכספים שהופקדו בחשבונה של התובעת מהווים "הכנסה" ולכן, יחד עם הכנסותיה של אשת התובע, שללו או הפחיתו את זכאותם לגמלת הבטחת הכנסה. משכך, דחה בית המשפט את תביעת התובעת, מבלי שנפסקו הוצאות. לשני הצדדים הזכות לערער על ההחלטה תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. פסק דין זה ניתן בהיעדרם של הצדדים ויימסר להם בהתאם.