ע"א 2489-03-24

תקציר

במקביל התקבלו בבית המשפט שתי בקשות להקפאת הליכים הקשורות לפסק דין שניתן על ידי שופט שלום. בקשה אחת הוגשה על ידי המבקש עצמו, והשנייה על ידי בא כוחו. מבחינה פרוצדורלית, בית המשפט מוצא גישה זו מבלבלת. הבקשות נראות כחזרה על בקשות קודמות לעיכוב ביצוע בעקבות החלטת בית המשפט מיום 15.3.2024 שנדחתה. בתוך כך, הגיש המבקש גם בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבית המשפט העליון, שכבר דן בנושא והעניק סעד זמני, בכפוף להפקדת הערבות. לדברי בית המשפט, בקשות אלה פסולות שכן הסעד המבוקש במקביל בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון הוא סעד חלופי, כאמור בערעור אזרחי 7361/23. כמו כן, בית המשפט מבהיר כי החלטתו אינה הסיבה לפינוי הדחוף של הנכס וכי המבקש כבר החמיץ את מועד הפינוי שנקבע על ידי בית משפט השלום. בית המשפט מדגיש כי על המבקש לפנות את הנכס לאלתר בהתאם לצווים השיפוטיים הקיימים, והימנעותו מכך היא הסיבה למצב הקיים, ולא החלטת בית המשפט לדחות את עיכוב הביצוע. המבקש חופשי לפנות את המקום בעצמו, בצורה מסודרת, ללא צורך בהליכי הוצאה לפועל, ויכול לתאם עם בא כוח הצד השני כדי להבטיח הליך חלק. הבקשות, אפוא, נעדרות כל בסיס תקף לדיון, והן נדחות בהעדר הצדדים.