פש"ר 5127-09-10

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לתביעת חוב שהגישה עיריית חיפה נגד חייב. התביעה כללה סכומים המגיעים בגין ארנונה, אגרות מים וסילוק אשפה של מספר נכסים. החייב טען כי חלק מהחובות התיישנו בשל תקופת ההתיישנות. בית המשפט בחן את הנושא ומצא כי על חוב הארנונה, כמו על כל חוב אחר, חלה התיישנות של שבע שנים. בית המשפט שקל פסקי דין קודמים שסתרו לכאורה מסקנה זו, אך הבחין ביניהם על סמך עובדותיהם והעיקרון לפיו סופיות מנהלית אינה משפיעה על תקופת ההתיישנות של החוב עצמו. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת העירייה כי יש בבדיקת הנאותות שלהם לגביית החוב כדי לעצור את תקופת ההתיישנות, שכן הם לא פתחו בהליכי גבייה מנהליים בתוך שבע שנים מיום יצירת החוב. זאת ועוד, הראיות שהציגה העירייה בדבר העברת החוב לחברת גבייה ותשלום חלקי לא הספיקו כדי להוכיח כי מרוץ ההתיישנות הופסק. בסופו של דבר, בית המשפט אישר את החלטתו האחרונה של הנאמן לדחות את תביעת החוב של העירייה בחלקה, ולא מצא עילה להתערב בה. פסק הדין ניתן שלא בנוכחות הצדדים ולא כלל כל צו להוצאות.