רע"פ 1704/14

תקציר

נחה דעתו של השופט כי יש לדחות את בקשת הערעור שכן היא אינה מעוררת סוגיה ציבורית רחבה, שאלה משפטית כבדת משקל או נסיבות חריגות המצדיקות ערעור במקרה זה. הבקשה רק טוענת את היקף העונש שהוטל, אשר על פי פסקי דין קודמים ניתן רק במשורה רשות ערעור. טענות המבקשים בשאלות משפטיות עקרוניות נחשבות אף הן כסות לערעור על הקנס המוטל עליהם. מאחר שהעונש אינו חורג באופן משמעותי מהמדיניות המקובלת, ערעור על היקף העונש אינו מוצדק. גם הטענה המרכזית בדבר תחולת סעיף 219 לחוק התכנון והבניה, המאפשר לבית המשפט להטיל קנס כפול משווי הבנייה הבלתי חוקית, אינה נתמכת. חומרת הבנייה הבלתי חוקית הוכרה על ידי בית המשפט, וסעיף זה מהווה הרתעה אפקטיבית, המתמרצת נאשמים להרוס מבנים בלתי חוקיים לפני מתן גזר הדין. במקרה זה, הרחבת דירה באמצעות בנייה בלתי חוקית מצדיקה עיצומים כלכליים, למרות טענות המבקשים למצוקה כלכלית. הקנס שהוטל, הנמוך משווי הבנייה הבלתי חוקית, אינו בלתי מידתי בהתחשב בנסיבות. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחית.