המ"ש 609-06-26

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט לתעבורה בנוגע לבקשה להארכת מועד להישפט, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים והחידושים העולים ממנה, על בסיס הנתונים שסופקו: **מבוא** ההחלטה עוסקת בבקשה להארכת מועד להישפט בגין דו"ח תנועה, כאשר הדו"ח כבר שולם. בית המשפט לתעבורה נדרש להכריע האם להתיר למבקש, אלירם קוגה, להגיש בקשה להישפט לאחר שחלף המועד החוקי לכך, זאת על רקע טענותיו כי לא קיבל את הדו"ח לידיו. **העובדות הרלוונטיות** * **מועד העבירה:** 2.9.2025. * **סוג העבירה:** שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ללא דיבורית. * **מועד אחרון להגשת בקשה להישפט:** 31.12.2025. * **תשלום הדו"ח:** 10.06.2026 (כ-9 חודשים לאחר קבלת הדו"ח). * **טענת המבקש:** לא קיבל את הדו"ח, נודע לו עליו רק מקבלת אזהרה מהמרכז לגביית קנסות, הוא כופר בעבירה וטוען כי עיוות דין ייגרם לו אם לא יינתן לו יומו בבית המשפט. * **טענת המשיבה:** הודעת תשלום הקנס נשלחה בדואר רשום ב-19.10.2025 וחזרה בציון "לא נדרש". תשלום הדו"ח מהווה הודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש בהתאם לסעיף 229(ח) לחוק סדר הדין הפלילי (להלן: חסד"פ), והדו"ח הומצא כדין מכוח חזקת המסירה. **עקרונות משפטיים מרכזיים** 1. **הארכת מועד להישפט ותנאיה:** * בית המשפט לתעבורה רשאי להאריך את המועד להגשת בקשה להישפט מכוח סעיף 230 לחסד"פ. * בבואו לדון בבקשה זו, בית המשפט בוחן שני תנאים מצטברים, אך די בקיום אחד מהם: * **סיבה מוצדקת להימנעות מהגשה במועד:** נסיבות המצדיקות מדוע המבקש לא הגיש את הבקשה בתוך המועד הקבוע. * **חשש לעיוות דין:** אם אי מתן יומו של המבקש בבית המשפט יגרום לו עיוות דין. * **הפסיקה הרלוונטית:** רע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03), פסקה 8. 2. **חזקת המסירה:** * כאשר הודעה נשלחת בדואר רשום וחוזרת בציון "לא נדרש", קמה חזקת המסירה. מכוח חזקה זו, הנמען נחשב כמי שקיבל את ההודעה כדין, אלא אם הוכח כי הדבר נבע מסיבות שאינן תלויות בו. * **הפסיקה הרלוונטית:** רע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם (25.3.2018), פסקה 40; רע"פ 8604/15 ג'ורג' חנא נ' מדינת ישראל (16.12.2015); רע"פ 7382/20 ניסים אקוקה נ' מדינת ישראל (10.11.2020); רע"א 1191/12 נעימה אחמד נ' עיריית חיפה (15.03.2012). * **במקרה זה:** בית המשפט קיבל את טענת המשיבה כי ההודעה נשלחה בדואר רשום וחזרה בציון "לא נדרש", וקבע כי חזקת המסירה חלה. 3. **השלכות תשלום דו"ח תנועה:** * על פי סעיף 229(ח) לחסד"פ, תשלום דו"ח תנועה במועד מהווה הודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש, אלא אם בוטל הדו"ח על ידי תובע משטרתי לאחר התשלום. * תשלום הדו"ח הופך אותו לחלוט ומחייב את עיקרון סופיות הדיון. * הארכת מועד להישפט בגין דו"ח ששולם תינתן במקרים נדירים בלבד, גם כאשר נטענת טענה כי שולם על ידי אחר. * **הפסיקה הרלוונטית:** רע"פ 8927/07 אבו עסב נ' מדינת ישראל (29.1.08); רע"פ 9543/10 זועבי נ' מדינת ישראל (8.3.11); רע"פ 2937/17 פלדמן נ' מדינת ישראל (2.4.17); רע"פ 641/19 מילר נ' מדינת ישראל (10.4.19). 4. **עיוות דין:** * טענת עיוות דין מחייבת הצגת טעמים של ממש, הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל לשינוי התוצאה. * טענה כללית בדבר כפירה בעבירה אינה מספקת לבסס טענת עיוות דין המצדיקה ביטול פסק דין. * **הפסיקה הרלוונטית:** רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17). * **במקרה זה:** המבקש לא הציג ראיות או תצהיר התומכים בטענתו בדבר עיוות דין. כמו כן, התייחסותו הראשונית לדו"ח ("אין לי מה להגיד") יכולה להתפרש כראשית הודיה. 5. **עיקרון סופיות הדיון:** * עיקרון זה מחייב את בית המשפט שלא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר שבשגרה. * **הפסיקה הרלוונטית:** ע"פ (ב"ש) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07). * **במקרה זה:** בית המשפט העדיף את האינטרס הציבורי של סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש. **חידושים ודגשים בהחלטה** * **התמודדות עם טענת אי-קבלת הדו"ח לאור תשלום הדו"ח:** ההחלטה מדגישה כי גם כאשר עולה טענה של אי-קבלת הדו"ח, הרי שתשלום הדו"ח מהווה מכשול משמעותי לבקשה להישפט. תשלום הדו"ח, אשר בוצע כ-9 חודשים לאחר קבלתו, נתפס כהודאה ומהווה עילה לדחיית הבקשה, במיוחד כאשר המבקש לא עמד בחובת הגילוי הנאות ולא ציין בבקשתו כי הדו"ח כבר שולם. * **חזקת המסירה ככלי מרכזי:** ההחלטה עושה שימוש נרחב בחזקת המסירה, תוך הפניה לפסיקות עקביות של בית המשפט העליון, לקבוע כי למרות טענת המבקש שלא קיבל את הדו"ח, הוא נחשב כמי שזומן כדין. בית המשפט אף מציין כי גם אם הדו"ח הפיזי לא נמסר, היה למבקש הכלים לברר את סטטוס הדו"ח באופן מקוון. * **היקף ההוכחה הנדרש לביסוס עיוות דין:** ההחלטה מדגישה כי טענת עיוות דין אינה עניין טכני, אלא דורשת הוכחה קונקרטית לפוטנציאל שינוי התוצאה. טענה כללית בדבר כפירה בעבירה, ללא כל תמיכה ראייתית, אינה עומדת בדרישה זו. * **תפקיד התצהיר וראיות חיצוניות:** בית המשפט מצביע על כך שהמבקש לא תמך את בקשתו בתצהיר ולא צירף כל ראיה חיצונית, מה שמחליש עוד יותר את טענותיו. * **סופיות הדיון כעיקרון מכריע:** ההחלטה מבהירה כי במקרים בהם הדו"ח שולם ואין חשש לעיוות דין משמעותי, עיקרון סופיות הדיון גובר על הצורך להעניק למבקש "יומו בבית המשפט". **השלכות משפטיות** החלטה זו מהווה חיזוק לפסיקה הקיימת בנוגע להשלכות תשלום דו"ח תנועה והחשיבות של עקרון סופיות הדיון. היא מדגישה כי מערכת אכיפת החוק פועלת על בסיס חזקות משפטיות, כגון חזקת המסירה, ושלא יהיה די בטענות בעל פה כדי להתגבר על חזקות אלו או על השלכות תשלום דו"ח, מבלי שתוגשנה ראיות תומכות. בנוסף, היא מחדדת את הנטל המוטל על מבקשים להאריך מועד להישפט, במיוחד כאשר מדובר במקרים של דו"חות שכבר שולמו. **סיכום** בית המשפט דחה את בקשת המבקש להארכת מועד להישפט, תוך שהוא קובע כי: 1. הודעת התשלום נשלחה כדין מכוח חזקת המסירה. 2. תשלום הדו"ח מהווה הודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש. 3. לא הוכח כי יגרם למבקש עיוות דין אם לא יינתן לו יומו בבית המשפט. 4. עיקרון סופיות הדיון גובר על נסיבותיו האישיות של המבקש. ההחלטה משקפת יישום קפדני של הדין והפסיקה הרלוונטיים, תוך מתן דגש על יעילות מערכת המשפט ושמירה על עקרונות יסוד כגון חזקת המסירה וסופיות הדיון.