ע"א 5240/92

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור בעיקר בשל השיהוי המשמעותי של המשיבים בהגשת בקשתם ומאזן הנוחות לטובת המבקש. בית המשפט מציין כי השופט המלומד אסר תחילה על המבקש להשתמש בתוכנה עד לטענת המשיבים, אך החלטה זו הוטלה בספק בשל המורכבות סביב הסוגיה המרכזית. ההחלטה כרוכה בבחינת חוות הדעת של הצדדים ויש לבחון אותה כחלק מהתביעה הכוללת. השיהוי בהגשה, החל מהמועד שבו הודיעה המבקשת למשיבים על בטלותם של ההסכמים, נחשב מופרז, ונמשך כאחד-עשר חודשים. למרות שבא כוח המשיבים טען כי השיהוי לא היה חמור, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה לקביעה זו. בבקשות לצווי מניעה זמניים יש חשיבות עליונה לדחיפות, והעיכוב מצביע על היעדר צורך בהתערבות מיידית של בית המשפט. יתר על כן, העיכוב מתיישב עם שיקולים אחרים לטובת המבקש, שכן השימוש שלהם בתוכנה הוא קריטי לחישוב נתונים חשבונאיים משמעותיים. מסקנת בית המשפט היא כי מניעת השימוש בתוכנה על ידי המבקש תגרום נזק מיותר, בעוד שלמשיבים לא ייגרם נזק בלתי הפיך אם המבקש ימשיך בשימוש באופן זמני. כתוצאה מכך, מבוטל צו המניעה הארעי המאפשר למבקש להשתמש בתוכנה, אם כי בתנאים לשינויים נוספים הטעונים אישור בית משפט. צו המניעה נותר בעינו, בנוגע להפצה או חשיפה של תוכנות של צד שלישי. המשיבים נדרשים לכסות את הוצאותיו המשפטיות של המבקש בסך 15,000 ₪. הנשיאים שמגר והשופט לוין מסכימים עם ההחלטה, המתגבשת סופית בהתאם לפסק דינו של השופט מצא.