ע"ע 754/05

תקציר

הדיון נסוב סביב האחריות לתשלום הפנסיה לעובדים שעברו ממקום עבודה אחד למשנהו, ואופן חישוב גובה הפנסיה. העובדים טוענים כי על פי הסכם הרציפות שנחתם בין המדינה להסתדרות, המדינה אחראית לשלם את מלוא הפנסיה בהתאם למשכורתו האחרונה של העובד שקיבל מהמדינה, ואילו המדינה וקרנות הפנסיה טוענות כי כל מוסד אחראי לתשלום הפנסיה בהתאם להוראות הנהוגות בו, והמדינה משמשת רק כמתווך להעברת כספים מקרנות הפנסיה לעובד. בית המשפט בחן את מעמדו של הסכם ההמשכיות לאחר חקיקת התקנות האחידות, ומצא כי ההסכם לא תוקן מאז חקיקת החוק, ולכן גובר על הוראות התקנון האחיד. בית המשפט קיבל את תביעת העובדים וקבע כי המדינה אחראית לתשלום מלוא הפנסיה, ועליה לדאוג להעברת חלקם של כספי הפנסיה אליה. בית המשפט בחן גם את פרשנות הסכם ההמשכיות ומצא כי השכר הקובע לצורך חישוב הפנסיה הוא שכרו האחרון של העובד שהתקבל מהמדינה, ובלבד שלא יעלה על השכר המקסימלי הקבוע הנהוג בקרן הפנסיה, שהוא במקרה זה סכום השכר בדירוג הגבוה ביותר. בית המשפט קבע כי עקרון השוויון בין עמיתים אינו נפגע, שכן העובדים שעברו מקרן פנסיה אחת לאחרת הם קבוצה שונה מהעובדים שעברו מהקרן לשירות המדינה, ולכן הם זכאים לזכויות שונות. לבסוף הורה בית המשפט למדינה לשלם את מלוא הפנסיה לעובדים, והיא וקרנות הפנסיה ישלמו לכל אחד מהעובדים 7,500 שקל הוצאות משפט. השופט פליטמן הוסיף כי לדעתו האחריות לתשלום הגמלה מוטלת על כל מוסד, ועל העובד לתבוע את הקרן המשתתפת אם זו לא תעביר את חלקה בגמלה לקרן המשלמת. השופט רבינוביץ' הדגיש כי תכליתן של התקנות האחידות היא להשיג איזון אקטוארי ואחידות במערך הזכויות, ולכן הוראות הרציפות שבתקנות האחידות צריכות לגבור על הסכם ההמשכיות. לדבריו, הגישה של רוב חברי ההרכב מסכלת את תכלית החקיקה ולכן הוא הצטרף לשופט פליטמן. נציג העובדים, רן חרמש, טען כי הוראות הרציפות בתקנות האחידות פוגעות בעקרון השוויון בין עמיתים ובאיזון אקטוארי, בעוד הסכמי הרציפות שנחתמו בין הקרנות עצמן ובינן לבין המדינה עומדים בדרישות אלה. לדבריו, היה על בית המשפט למנות אקטואר שיבחן את הסוגיה, ובהיעדר בדיקה כזו יש להעדיף את הסכמי ההמשכיות. בדעת מיעוט קבע הנשיא אדלר כי הסכם ההמשכיות תקף ועל המדינה לשלם את מלוא הפנסיה לעובדים, ללא קשר לקבלת הכספים מקרנות הפנסיה, האחראיות להעברת חלקן בתשלום למדינה.