ת"פ 1084/01

תקציר

הנאשם, מזכירה במחוז שרון במשטרת ישראל, הודה בעבירה של קבלת דבר במרמה – הושג הסדר טיעון לפיו הנאשם ייבדק על ידי שירות המבחן לפני גזר דינו. הנאשם, ששירת במשטרה במשך 25 שנה, התמודד עם נסיבות אישיות קשות וקשיים כלכליים. היא פנתה מיוזמתה למח"ש והחזירה לה את הכסף שהשיגה במרמה. הן התביעה והן ההגנה ביקשו להקל בעונש בשל נסיבות חריגות אלה, ושירות המבחן המליץ על עבודות שירות במקום הרשעה. עם זאת, השופט הרשיע את הנאשמת, למרות נסיבותיה האישיות, שכן נמצא כי אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מההרשעה לבין חומרת העבירה. החלטה זו הושפעה מהצורך לשמור על עקרון אחידות הענישה – שוטרים, שאמורים לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר, הורשעו בעבר בעבירות דומות. השופט, אף שלא חש בנוח, מצא כי הסדר הטיעון מפר את עקרון השוויון והאפליה, מה גם שהנאשמים האחרים באותו מקרה היו גם שוטרים. לפיכך, הנאשמת הורשעה ונגזרו עליה שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, כלומר לא תרצה את העונש אלא אם תשוב ותפגע בתוך תקופה זו.