ת"פ 8351/06

תקציר

הכרעת הדין הרשיעה את הנאשם באישומים המיוחסים לו בכתב האישום. כתב האישום מייחס לנאשם נקמה במתלונן, שהגיש נגדו תלונה בגין תקיפה שלוש שנים קודם לכן, ומשפטו תלוי ועומד נגד הנאשם. הנאשם, שביקש להפחיד את המתלונן ובני משפחתו, השחית את רכבו של המתלונן בשלוש הזדמנויות שונות וגרם לו נזק כולל של 45,000 ₪. הוא גם ביצע שיחות טלפון מאיימות למתלונן ולחץ עליו לבטל את התיק המתנהל. ראיות התביעה הסתמכו במידה רבה על עדותם המפורטת והמהימנה של המתלונן ואשתו, אשר זיהו שניהם באופן ספונטני את הנאשם בתחנת המשטרה כתוקף. הראיות הנסיבתיות, לרבות מניעיו של הנאשם, שיחת הטלפון המאיימת ואופי האירועים, הצביעו על אשמתו של הנאשם. בתוך כך, הסבריו של הנאשם נמצאו סותרים ובלתי מהימנים, ולא פטרו אותו מההאשמות. השופט הגיע למסקנה כי התביעה הצליחה להוכיח מעבר לכל ספק סביר כי הנאשם ביצע את העבירות כפי שהואשם, למרות היעדר ראיות ישירות או מחדלי חקירה.