סע"ש 41588-06-13

תקציר

השופטת, אורית יעקבס, קובעת תחילה כי בתאילנד אין מוסד נוטריוני, שהוא מרכיב מרכזי בתיק. לאחר מכן, השופט בוחן לגופו של עניין, העולה מטענת התובע כי על הנתבע לקבל את אופן חתימת ייפוי הכוח, שאינו תואם את סעיף 30(1) לפקודת הראיות, או לכל הפחות לראות בו תחליף מספק לפי סעיף 30(2). הנתבע טוען כי התובע יכול היה לעמוד בסעיף 30(1), והשופט מסכים ומציין כי בא כוח התובע אף הודה בכך בבית המשפט. השופטת מדגישה כי מצבו של התובע ייחודי ואינו מהווה תקדים למקרים אחרים, במיוחד בהתחשב בנסיבות הספציפיות של תביעתו של תובע זה. יתר על כן, השופטת מטילה ספק בטענת בא כוח התובע כי עמידה בסעיף 30(1) תגרום קשיים מיותרים לתובעים, בהתייחסה למצב היפותטי בו התובעים יצטרכו לנסוע 4-6 שעות לבנגקוק לצורך אישור נוטריוני. השופט סבור כי הדבר אינו סביר, בהתחשב בכך שהמעסיק, לעתים קרובות חקלאי ממעמד הפועלים, ייאלץ להתמודד עם קשיים והוצאות ניכרים בניהול תביעה כזו, במיוחד לאחר שנים מאז הסתיימה העסקתו של העובד. השופט מדגיש את הצורך בגישה מאוזנת, תוך שמירה על הוראות פקודת הראיות כדי להקל על הגשת ראיות ולהגן על מעסיקים. לפיכך, השופט קובע כי על התובע להגיש ייפוי כוח בהתאם לסעיף 30(1) בתוך 60 יום, תוך ציון המעסיק הנתבע, אחרת התביעה תימחק. מאחר שהתובע לא פעל בסבירות, הם גם חויבו לשלם לנתבע 2,000 ₪ שכר טרחת עורך דין, צמוד למועד היום. השופטת מסכמת בהתוויית ההליך עבור כל צד לבקש רשות ערעור על ההחלטה וקובעת מועד המשך ליום 21.3.2015.