תפ"ב 4951-07-25

תקציר

## ניתוח משפטי של החלטת בית משפט השלום בתיק תפ"ב 4951-07-25 (מדינת ישראל נ' זועבי) החלטה זו של בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת (השופטת עינת בלוקא) עוסקת בבקשת פסלות שופט שהוגשה על ידי הנאשם, ג'לאל זועבי. הנאשם ביקש לפסול את השופטת מלדון בתיק העיקרי (כתב אישום בעבירות בניגוד לחוק התכנון והבניה וחוק רישוי עסקים) בשל העובדה שהשופטת נחשפה בעבר לראיות בתיק במסגרת דיון בבקשה לצו סגירה שיפוטי. **הרקע העובדתי:** התיק המרכזי נוגע להקמה ושימוש בגן אירועים במקרקעין מוגנים, תוך ייחוס עבירות של עבודה אסורה ושימוש אסור במקרקעין, וכן עבירות בניגוד לחוק רישוי עסקים. טרם הוגש כתב האישום, נדרשה השופטת לבקשה לצו סגירה שיפוטי, ובהחלטה מיום 07.07.25, נענתה לבקשה בקביעה כי קיימות ראיות לכאורה לשימוש אסור במקרקעין. **עיקר טענת הנאשם:** הנאשם טען כי החשיפה של השופטת לראיות במסגרת הבקשה לצו סגירה, קודם למענה לכתב האישום, יוצרת חשש ממשי למשוא פנים ומצדיקה את פסילתה מלדון בתיק. **ניתוח משפטי והלכות רלוונטיות:** 1. **אמת המידה לפסילת שופט:** החלטת בית המשפט מתבססת על אמת המידה הקבועה בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, לפיה נדרשת קיומן של נסיבות המקימות **חשש ממשי למשוא פנים**. 2. **חשיפה לראיות והלכת הפסיקה:** בית המשפט מחדד כי **חשיפה לראיות כשלעצמה אינה מקימה בהכרח עילת פסלות**. בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון, מציין בית המשפט את ההלכות הבאות: * **דיון בהליכי מעצר:** שופט הדן בהליכי מעצר של נאשם לפני הדיון בהליך העיקרי, אין בכך כשלעצמו כדי לפסול אותו מלדון בהליך העיקרי (ע"פ 8490/22 מטר נ' מדינת ישראל). * **דיון בצו הפסקה שיפוטי:** שופט שדן בבקשה להוצאת צו הפסקה שיפוטי ונחשף לראיות מחומר החקירה, **אינו נפסל מלדון בהליך העיקרי** (ע"פ 1950/14 אברהים פריג נ' מדינת ישראל). זוהי הלכה מרכזית הרלוונטית ישירות למקרה הנדון. 3. **מבחנים נוספים לפסילה:** בית המשפט מפנה למבחנים מקובלים נוספים שנקבעו בפסיקה, אשר בוחנים אם החומר שאליו נחשף השופט עולה כדי **"מסה קריטית"** שתקים עילת פסילה. מבחנים אלו כוללים: * **היקף ואיכות הראיות:** עוצמת הראיות שאליהן נחשף השופט. * **פרק הזמן שחלף:** מידת ההישנות של הראיות בזיכרון השופט. * **הבעת אמרות קונקרטיות:** האם השופט הביע דעות או קביעות הנוגעות ללב ההליך העיקרי (ע"פ 5720/24 שמעוני נ' מדינת ישראל; ע"פ 6909/21 עודה נ' מדינת ישראל). 4. **יישום למקרה הנדון:** השופטת מיישמת את המבחנים לעיל וקובעת כי דין הבקשה להידחות: * **אופי ההחלטה בצו הסגירה:** ההחלטה בבקשה לצו סגירה ניתנה "בפתקית", ללא קיום דיון, והסתמכה על "ראיות לכאורה" בהתבסס על הצרופות שהוגשו. * **זיכרון ו"מסה קריטית":** השופטת מסיקה כי החלטה זו, שניתנה לפני כארבעה חודשים וללא דיון, אינה מצביעה על כך שפרטי החומרים "נחקקו בזכרונה באופן שמקים עילת פסלות". היא מוסיפה כי שופטים הדנים בבקשות לסגירה חדשות לבקרים, לרוב אין להם זיכרון קונקרטי לגבי חומרים אלו. * **היעדר אמרות קונקרטיות:** השופטת מדגישה כי בהחלטה הקצרה שניתנה, לא היה דיון ולא הובעו אמרות הנוגעות לחומר החקירה, באופן המבסס חשש ממשי למשוא פנים. 5. **שיקול משני - עומס וריכוז דיונים:** כשיקול נוסף, אם כי משני, מציינת השופטת את העובדה שבמחוז צפון פועלים רק שני מותבים העוסקים בעניינים מקומיים, דבר המוביל להגשת בקשות רבות ומשיקות. היא מביאה לכך כנימוק רלוונטי (ע"פ 7221/19 אלמקיאס נ' מדינת ישראל; ע"פ 8084/20 שאמך חרב נ' מדינת ישראל). יתרה מכך, היא מציינת שהתיק הגיע לטיפולה רק כעת, לאחר שנדון עד כה בפני המותב המקביל. 6. **היעדר מראית פני צדק:** בסופו של דבר, השופטת מסכמת כי נסיבות המקרה אינן מקימות עילת פסלות, "אף לא מטעמים של מראית פני הצדק". **חידושים או דגשים משפטיים:** * **חידוד הלכת הפסילה בהליכים מקדמיים:** ההחלטה מהווה דוגמה ליישום הלכת בית המשפט העליון בנוגע לחשיפה של שופט לראיות במסגרת הליכים מקדמיים (כמו בקשה לצו סגירה). היא מדגישה את ההבחנה בין חשיפה כללית לראיות לבין התגבשות "מסה קריטית" או הבעת עמדה קונקרטית שיכולים להקים עילת פסלות. * **חשיבות אופי ההחלטה:** ההחלטה מדגישה כי אופי ההחלטה (האם ניתנה לאחר דיון, האם היא קצרה או מפורטת) משפיע על מידת ההישנות של הראיות בזיכרון השופט ועל קיומה של עילת פסילה. * **היבט פרקטי של עומס בתיקים:** השיקול המעשי של ריכוז הדיונים בעניינים מקומיים אצל מספר מצומצם של שופטים, נזכר כאחד הגורמים המצדיקים בנסיבות מסוימות אי-פסילה, בשל הצורך האפשרי של אותם שופטים לדון בהליכים משיקים. **סיכום:** בית המשפט דחה את בקשת הפסלות, תוך שהוא מבסס את החלטתו על אמת המידה של חשש ממשי למשוא פנים, תוך יישום הלכות מחייבות של בית המשפט העליון. ההחלטה מדגישה את הסטנדרט הגבוה הנדרש להוכחת עילת פסילה, ואת העובדה שחשיפה ראשונית לראיות במסגרת הליכים מקדמיים, בפרט כאשר ההחלטה ניתנת באופן קצר וללא דיון, אינה מקיימת בהכרח את הדרישות לפסילת שופט.