ע"א 9046/96

תקציר

במקרה שלפנינו, המערערים, יורשיו של אדם, שהיו מעורבים בהפצת ביצים ומוצרי חלב עבור תנובה ברמת גן, נתקלו בקשיים לאחר שתנובה סירבה לאפשר להם להמשיך בקו החלוקה של קרוב משפחתם המנוח. המחלוקת הובילה לבחינה משפטית האם קו החלוקה הוא זכות קניינית או רק הסכם חוזי. בית המשפט המחוזי פסק לטובת פיצוי חד פעמי ליורשים, תוך הכרה בקו החלוקה כזכות חוזית ולא כקניין. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, ואישר כי לא הבלעדיות שהוענקה ולא רשימות הלקוחות עולות כדי זכויות קנייניות, תוך הכרה בתחולתו המצומצמת של חוק עוולות מסחריות על סודות מסחריים. בית המשפט קבע כי זכויות חלוקה כאלה הן חוזיות מטבען. גם טענות המערערים בעניין חישובי הפנסיה נדחו, שכן בית המשפט מצא כי תנובה והמבטחים פעלו כשורה. סוגיית הפיצוי עבור קו החלוקה נדונה מחדש, כאשר השופטים תמכו בהערכת בית המשפט המחוזי על סמך עדויות עדות, שספגו ביקורת על הסתמכות על אנלוגיות קודמות במקרים. בעיקרו של דבר, הדגישו בתי המשפט את ההתחייבויות החוזיות על פני תביעות קנייניות, דחו את דרישת המערערים לפיצוי נוסף ושינו את החלטת השופט בעניין ההוצאות. בסופו של דבר, עמדתו הנחרצת של בית המשפט הייתה כי הן הפרשנות המשפטית והן הממצאים העובדתיים של הערכאה הנמוכה יותר היו מבוססים ולא דרשו התערבות.