ת"א 26872-08-19

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שעניינה בית במושב חדיד שזכויותיו נמכרו על ידי התובעים לנתבעים. התובעים תבעו את הנזקים הבאים: 1) סכום של 150,000 ₪ עבור עבודות פיתוח בחצר הבית, 2) תשלום של 108,048 ₪ בגין הפרשי הצמדה, 3) פיצוי מוסכם בסך 308,000 ₪ בתוספת 12,400 ₪. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד בגין ליקויי בנייה ועוגמת נפש. השופטת קבעה כי על הנתבעים לשלם לתובעים 150,000 ₪, שכן לא הוכח כי סכום זה הוחזר. עוד קבעה השופטת כי הפרשנות הסבירה של ההסכם בין הצדדים לעניין הפרשי ההצמדה היא שכל סכום שישולם לאחר ינואר 2018 יוצמד למדד הבסיס המוסכם; לפיכך, על הנתבעים לשלם לתובעים בגין עניין זה סך של 29,560 ₪. עם זאת, מאחר שהוסכם כי הנתבעים ינכו 10,000 ₪ מהתשלום האחרון עבור עבודות צביעה וחיפוי שלא בוצעו, ועל כך פוצה בחוות דעת המומחה, קבעה השופטת כי הנתבעים אינם חייבים לתובעים את 10,000 השקלים הנוספים. באשר לתביעה לפיצוי מוסכם, קבעה השופטת כי מאחר שהסכום שישולם במזומן לא צוין בהסכם, אין חובה לשלם פיצוי מוסכם על סכום זה, ומאחר שהשופט לא קיבל את חישוב הפרשי ההצמדה על ידי התובע, אין מקום גם לפסוק פיצוי מוסכם בהקשר זה. בהמשך לתביעה שכנגד קבע השופט כי יש לראות את התובעים, יחד עם בתו שחתמה רשמית על הסכם המכר, כמוכרים לפי חוק מכר דירות ולכן הם אחראים לפצות את הנתבעים בגין ליקויי בנייה, המוערכים בכ-84,059 ₪. עוד הורה השופט לתובעים לשלם 14,188 שקל עבור בניית שער בכניסה לבית ו-7,500 שקל עבור עוגמת נפש. לסיכום, השופט הורה לנתבעים לשלם לתובעים סך של 189,560 ₪, בתוספת 20,000 ₪ עבור שכר טרחת עורך דין ו-4,740 ₪ עבור שכר טרחה אחר. באשר לתביעה שכנגד, קבעה השופטת כי על התובעים לפצות את הנתבעים בסכום כולל של 106,197 ₪, בתוספת 10,000 ₪ עבור שכ"ט עורכי דין ו-2,654 ₪ עבור הוצאות משפט. כל הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין, ולאחר מכן יצברו ביניהם הפרשי הצמדה וריבית כנדרש בחוק.