בג"צ 409/78
פסק-דין עליון
תקציר
פסק הדין המדובר מתייחס לעתירה שהגישו רופאים וטרינריים נגד שני היבטים של תקנות חיסוני הכלבים בישראל. הסוגיה הראשונה נוגעת לדרישה מרופאים וטרינריים פרטיים לקבל את הסכמת הרופא הווטרינרי העירוני ולהגביל את אישורם לחסן כלבים שבעליהם מתגוררים באותו אזור עירוני. העותרים טוענים כי דרישת ההסכמה מיותרת ומגבילה את יכולתם לעסוק במקצועם באופן חופשי. עם זאת, בית המשפט קבע כי ההסדר הנוכחי, אף שאינו מושלם, אינו כה בלתי סביר עד כדי כך המצדיק את ביטולו. כוונת המחוקק להבטיח חיסון כלבים ולשמור רשומות עדכניות לצרכי בריאות הציבור תקפה. הסוגיה השנייה נוגעת לקשיים העומדים בפני עותר בקבלת החיסון מהרשות המקומית, ובפרט מהעותר השלישי שלא קיבל חיסון לנתינה. בית המשפט ציין כי טענת העותרים בעניין זה הייתה צריכה להיות מופנית כלפי הרשויות המקומיות והרופאים הווטרינריים העירוניים, שלא נכללו כמשיבים. השופט הזכיר גם עתירה קודמת שהגישו שלושה מהעותרים הנוכחיים, שנדחתה בעקבות פשרה. בית המשפט החליט לבטל את הצו המותנה ולדחות את העתירה, תוך שהוא מותיר כל צד אחראי להוצאותיו.
בג"צ 409/78 אבטליון נ' שר החקלאות, עליון (20.2.1979)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.