עב"ל 1357/04

תקציר

בית המשפט דחה ערעור שהגיש מערער מוסלמי מובטל על שלילת גמלת הבטחת הכנסה לחודש נובמבר 2002, לאחר שלא התייצב בלשכת שירות התעסוקה במשך שבועיים בעת שעלה לרגל למכה. חוק הבטחת הכנסה הוא טריטוריאלי ואינו חל על מי שחי מחוץ לישראל. החוק אינו מונע מהמערער לשמור על דתו, וחופש הדת שלו אינו נפגע שכן הוא יכול היה לקיים את העלייה לרגל בתוך פחות משבוע. בית הדין התייחס גם לפסיקה קודמת במקרה דומה, וקבע כי אי התייצבות לשירות התעסוקה בשל עלייה לרגל אינה סבירה. דעת הרוב של בית המשפט היא שיש לקבל את הערעור, אך על שירות התעסוקה לבחון ולקבוע תקופה סבירה להיעדרות בשל חובות דת. מנגד, סבורים השופטים המתנגדים כי חופש הדת של המערער נפגע, וכי על המדינה לגלות רגישות כלפי חובותיו הדתיות, ומציעים תקופה של שבעה ימים כסבירה. עוד מודגש בפסק הדין כי אל לרשויות המדינה להתערב בשאלות של מצפון וכי המאמין עשוי להזדקק לעידוד בעת מצוקה. הוחלט לקבל את הערר ולהותירו בידי שירות התעסוקה להחליט על תקופת היעדרות סבירה, ללא צו להוצאות.