ק"ג 36123-04-16

תקציר

המערער במקרה זה שירת במקביל במשרד החינוך ובמועצה מקומית, וקיבל פנסיה משני המקומות עם פרישתו. המחלוקת היא לגבי יישום סעיף 32(ה) לחוק שירות המדינה (גמלאות), העוסק במצבים שבהם עובד משרת בשירות המדינה ובגוף המוגדר כקרן ציבורית, וסך הקצבאות המתקבלות עולה על הקצבה שהיה מקבל אילו שירת בשירות המדינה במשרה מלאה. מטרת הסעיף היא להגביל את צבירת הזכויות הפנסיוניות, ולהפחית את הקצבה מהמדינה בהתאם. המערערת טענה כי סעיף 32(ה) צריך לחול רק אם הגמלה שולמה ישירות מהקופה הציבורית, ולא באמצעות כספי ביטוח, כפי שעניינה של המערערת בהיותה מבוטחת על ידי מבטחים ותיקים. עם זאת, בית המשפט פירש את החוק באופן שונה, וקבע כי כוונת המחוקק הייתה לכסות עובדים העובדים עבור גופים הנתמכים על ידי כספי המדינה, וזהות משלם הגמלה אינה רלוונטית. לפיכך, נדחתה טענת המערער. מספר טענות נוספות שהעלתה המערערת נדחו אף הן, ובהן פגיעה לכאורה בזכות הקניין, אי מתן הנחיה על ידי המדינה בדבר יישום הסעיף וטענות לאפליה. בית המשפט הסכים עם המערערת כי המדינה עשתה טעויות חישוביות ביישום הסעיף, ונתן הנחיות לשיטת החישוב הנכונה. סיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי סעיף 32(ה) אכן חל על עניינה של המערערת, ואף שהמדינה טעתה במספר טעויות בחישוביה, טענותיה של המערערת לפטור אותה מתחולת הסעיף לא צלחו ברובן. ההחלטה גם מתווה את השיטה הנכונה למדינה לחישוב הקצבאות, וקובע תקופת ערעור של 30 יום לשני הצדדים.