רע"פ 8927/07

תקציר

במקרה זה, רכבו של המבקש ביצע עבירת תנועה ביום 10.4.06, וכתוצאה מכך הוטל קנס על שם המבקש. בהמשך טען המבקש כי בנו ביצע את העבירה ושילם את הקנס ללא ידיעתו. לאחר שקיבל הודעה על שלילת רישיון הנהיגה בשל צבירת 40 נקודות עונשין, ביקש המבקש להעביר את האחריות לעבירה ולנקודות הנלוות לבנו. בית משפט השלום לתעבורה דחה את בקשתו להארכת משפט, בנימוק שהתשלום מהווה הודאה באשמה. למרות ערעור לבית המשפט המחוזי, שהכיר באפשרות לפתוח תיק מחדש אם בעל הרכב לא ידע באמת על הקנס, בית המשפט לא מצא ראיות התומכות בטענת הבורות של המבקש. בקשת רשות הערעור נדחתה, תוך הדגשה כי ערעורים מעבר לפסק הדין הראשוני דורשים חשיבות משפטית או ציבורית משמעותית, דבר שלא ניכר במקרה זה. בית המשפט קבע כי הימנעותו של המבקש מלערער על הקנס לפני תשלומו חותמת את ההרשעה ושוללת עילה להמשך ההליכים. ההחלטה מדגישה את סופיות פסקי הדין בעניינים פרוצדורליים כאלה ומאשרת את הפסיקה הראשונית של ערכאות נמוכות יותר.