ער"מ 19257-04-21

תקציר

למערערת היה שיהוי ניכר בניסיון להסדיר חוב, מה שהוביל לפתיחת הליכי הוצאה לפועל ולמינוי בסופו של דבר של כונס נכסים שינהל את מכירת הנכס של המערערת. לאורך כל ההליך, שנמשך למעלה משלוש שנים, הפגינה המערערת רשלנות וזלזול בהליך, ולא הגיבה ולא הופיעה פעמים רבות. עד שניסתה המערערת לפרוע את החוב, התערב צד שלישי, שרכש את הנכס בפיקוח ההוצאה לפועל. בית המשפט הדגיש כי זכויותיהם של חייבים להסדיר את חובותיהם ולבטל הליכי גבייה אינן בלתי מוגבלות בזמן; במיוחד כאשר מדובר בצד שלישי בתום לב, יש להגן על אינטרס ההסתמכות שלו. מכירת הנכס, שאושרה על ידי רשם ההוצאה לפועל, הביאה לחוזה מחייב, שלא ניתן לבטלו בהיעדר עילת ביטול לפי דיני החוזים. זאת ועוד, הצעתה של המערערת להסדיר את החוב עם נושה אחד לא הביאה בחשבון חובות והוצאות אחרים הקשורים להליכי כינוס הנכסים. בסופו של דבר, הערעור על ההחלטה שלא לבטל את הליכי כינוס הנכסים נדחה. המערערת חויבה לכסות את הוצאות המשיבים, ואילו המזכירות הונחתה לשלוח את פסק הדין לצדדים ולסגור את התיק.