עמ"נ 60693-07-17

תקציר

בית המשפט יתערב בשיקול דעתו של שר הפנים רק במקרים חריגים המקימים עילה לכך, וההתערבות במקרה זה, המתייחסת לבקשת המערער לישיבת קבע בישראל מטעמים הומניטריים, מוגבלת במיוחד. המערער, כיום כמעט בן 60, שוהה בישראל שלא כדין, ובית המשפט אינו מוצא נסיבות הומניטריות חריגות בעניינו. לפיכך, בית המשפט לא יתערב בהחלטת שר הפנים לשלול ממנו תושבות קבע. זאת ועוד, גם טענת המערער כי נשללה ממנו שלא כדין זכותו לקבל אזרחות ישראלית באמצעות נישואיו לאזרחית ישראלית בשל מחדליו של השר והתנהלותו בניגוד לנוהל הרלוונטי. בן הזוג הזר אינו רוכש כל זכות לאזרחות ישראלית או לישיבת קבע גם לאחר ששהה בישראל במשך ארבע שנים במסגרת ההליך המדורג לאחר הנישואין לישראלי. ההחלטה להאריך את ההליך המדורג מעבר לארבע שנים, כדי לבחון את כנות קשר הנישואין, הייתה סבירה בהתחשב בנסיבות. בית המשפט דוחה גם את טענתו החדשה של המערער, שהועלתה לראשונה במהלך הדיון, לפיה הסתמך על הדברים בהחלטת מנהל רשות האוכלוסין, שהביאו אותו למסקנה כי בקשתו לישיבת קבע לא תידחה על הסף. המסקנה המתבקשת, אם כן, היא כי אין עילה להתערב בפסק דינו של בית הדין לעררים, ועל כן הערעור נדחה. על המערערת לעזוב את ישראל עד ליום 18.3.2018.