ע"פ 407/12

תקציר

שני ערעורים הוגשו על חומרת העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע על אולג חזנוב וסרגיי ניסימוב, שהורשעו בהריגה, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סכין שלא כדין. אולג וסרגיי הכחישו תחילה את ההאשמות, אך בהמשך הודו והודו באשמה במסגרת עסקת טיעון, שכללה התניה על העונש המקסימלי שניתן להטיל. בית המשפט קיבל את הסדר הטיעון וגזר על כל אחד מהמערערים 12 שנות מאסר, לצד מאסר על תנאי ופיצוי כספי למשפחת הקורבן. המערערים טענו כי העונש מופרז ויש להקל בו נוכח גילם הצעיר, היעדר עבר פלילי משמעותי וחרטה כנה. בנוסף, אולג טען כי הוא לא החזיק סכין ולא גרם ישירות למותו של הקורבן, בעוד סרגיי טען כי הוא רק עקב אחר חבריו ולא היה התוקפן העיקרי. המשיב, המייצג את המדינה, ביקש לקיים את גזרי הדין, תוך הדגשת אופיו האלים והמסוכן של העבירה, שהסתיימה במוות, והדגיש את חלקו של אולג בייזום הפיגוע ובתכנון הפיגוע. ערכאת הערעור, אף שהכירה בחומרת העונשים, הגיעה למסקנה כי הם ראויים בהתחשב בנסיבות העניין ובצורך בהרתעה. בית המשפט הדגיש כי אולג וסרגיי היו שותפים פעילים באירוע ועליהם לשאת באחריות לתוצאה הקטלנית. יתר על כן, בית המשפט לא מצא נסיבות חריגות המצדיקות התערבות בעונש שהטיל בית המשפט המחוזי, מה גם שהוא נופל בטווח המוסכם בהסדר הטיעון. לפיכך נדחו הערעורים, וגזרי הדין המקוריים נשמרו.