ע"א 8569/08

תקציר

הכרעת הדין מתמקדת בטענות המערער כנגד טיפולו של בית משפט קמא בראיות ובעדויות בדבר זכויות קניין בחלקת אדמה (חלקה 73). פסק דינו של בית משפט קמא, שנתמך הן בראיות אובייקטיביות והן בעדויות מהימנות, נטה לטובת המשיבים. בית המשפט מצא מסמכי הסדר אמינים ועדויות עדים מהימנות שהמחישו את החזקתם ועיבודם של המשיבים במקרקעין לטווח ארוך, ובכך ביססו את בעלותם. טענות המערער היו בעיקרן השגות על ממצאים עובדתיים, שערכאות הערעור אינן ששות בדרך כלל לבטלן, אלא אם כן ניכרת טעות בולטת. בית משפט קמא ציין, כי אביו של המערער טען בתחילה לחלקה גדולה יותר, אך בהמשך הגדיר בבירור את בעלותו אך ורק לחלקה 52 ולא לחלקה 73. העדויות והיעדר תמיכה ביקורתית מצד המערערת החלישו את טענותיה. אף אחד מעדיה לא ערער באופן אפקטיבי על טענות המשיבים או הסביר סתירות הקשורות לשימוש שלהם בקרקע, ובכך חיזק עוד יותר את עמדת המשיבים. באשר להוצאות המשפט, הן נמצאו ראויות על ידי בית המשפט, ועיון הערעור לא מצא טעם חריג לשנות החלטה זו. לפיכך נדחה הערעור, והמערערת חויבה לשלם למשיבים 20,000 ₪ שכר טרחת עורך דין. ההחלטה התקבלה פה אחד על ידי השופטים, ומשקפת הסתמכות חזקה על אמינותו ועקביותו של עניינם של המשיבים.