סע"ש 36718-05-19

תקציר

פסק הדין המדובר מתייחס לבקשת גילוי בתביעה אזרחית. הנתבע ביקש מבית המשפט להורות לתובע להמציא מסמכים שונים. השופטת פתחה בהתייחסות לעיתוי הגשת הבקשה, שהוגשה באיחור. בית המשפט בחר שלא לדחות את הבקשה על הסף בנימוקים אלה, שכן השיהוי לא היה מוצדק, אלא הפעיל את שיקול דעתו לשקול לגופה של הבקשה. תקנה 46(א) לתקנות הרלוונטיות מתווה את העקרונות המסדירים גילוי מסמכים בהליכים שיפוטיים. השופט הפנה לפסיקה מבוססת המפרשת תקנה זו, המחייבת מבחן דו-שלבי. השלב הראשון בוחן את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לטענות שעל הפרק, בהיבט צר ורחב. ההיבט הצר בוחן את הקשר הישיר בין המסמכים לבין הטענות, ואילו ההיבט הרחב בוחן את תרומתם של המסמכים לדיון יעיל. השלב השני בוחן אינטרסים נגדיים שעשויים להצדיק אי גילוי, כגון הנטל על הצד השני או סוגיות של סודיות ופרטיות. במקרה זה ביקשה הנתבעת: הקלטות ותמלילים הקשורים לתביעה, מסמכים הקשורים להעסקתה הנוכחית של התובעת, מסמכים הקשורים לסוכנים שונים, מסמכים שהוחלפו בין התובעת לבין עובדי הנתבעת או הנהלתה, מסמכים הקשורים לשיחה עם מנכ"ל הנתבעת, מסמכים הקשורים למר מרק זרוק, מסמכים הקשורים ללקוח ומסמכים השייכים לנתבעת שהתובע לקח לכאורה ללא אישור. השופט שקל כל בקשה לגופה. ככלל, ההחלטות התבססו על עקרונות הרלוונטיות והמידתיות. מקום בו הנתבע לא הוכיח את הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים לטענות המשפטיות, הבקשה נדחתה. בנוסף, השופטת נזהרה שלא לפגוע בזכויות הפרטיות של התובע או של צדדים שלישיים שלא לצורך. יש לציין כי השופטת דחתה את הבקשות לקבלת מסמכים הקשורים להעסקתו הנוכחית של התובע ולמסמכים שנלקחו לכאורה מהנתבעת, שכן התובע טען כי אין ברשותו מסמכים נוספים כאמור. עם זאת, התובע נדרש להגיש תצהיר משלים המאשר זאת ומפרט את המסמכים שגילה. השופט הורה לתובע להגיש תצהיר משלים בתוך 21 יום וקבע כי הנתבע יישא בהוצאות התובע, בסך 2,500 ₪, בשל עיתוי הבקשה.