בר"ע 485/09

תקציר

פסק הדין המדובר קשור לסכסוך עבודה שנדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב. המבקש, עובד, הגיש תביעה נגד המשיבים, מעסיקיו לשעבר, לתשלום זכויות סוציאליות שהיו מגיעות לו לכאורה בתום עבודתו. במקביל ביקשה המבקשת גם רשות לפצל סעדים, אותה דחה בית המשפט המחוזי. החלטה זו הובילה את המבקש להגיש בקשת רשות ערעור, בטענה כי לא ניתן לכמת את רכיב ה"בונוס" בתביעתו עד ליום 31.12.2010, מועד הסיום הצפוי של התקופה החשבונאית מול לקוחות החברה ורשויות המס. בית המשפט, לאחר ששקל את הבקשה ואת תגובת המשיבים, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי. השופטת, שרה מאירי, הדגישה את הצורך של התובעים לכלול את כל הסעדים בתובענה אחת, כמתחייב מתקנה 26(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), כדי לא לבזבז את זמנו של בית המשפט. מאירי קבע כי המבקשת לא הציגה נימוקים מהותיים המצדיקים פיצול הקלות, מה גם שבהסכם ההעסקה מיום 16.7.00 נקבע במפורש כי המענק ישולם מדי שנה. המבקש לא הסביר די הצורך מדוע לא ניתן לכמת את רכיב הבונוס בעת הנוכחית. זאת ועוד, המבקש לא הוכיח קשר משכנע בין המועד החשבונאי של הסכם המניות לבין זכותו הנטענת לתשלום ה"בונוס". לסיכום, דחתה השופטת מאירי את בקשת רשות הערעור, אישרה את החלטת בית המשפט המחוזי והדגישה כי הוצאות הבקשה יישקלו עם סיום ההליך העיקרי. פסק הדין ניתן בהיעדרם של הצדדים ויימסר להם בהמשך.