ע"א 7843/20

תקציר

בתיק הערעור בפני בית משפט השלום בנתניה ערערה המערערת על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמה מלדון בתיק שעניינו אחריות לנזקים מתאונת דרכים. בתחילה הגיש המשיב תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף, ולאחר מספר דיונים הכריע בית המשפט לטובת חבות המשיב בנזקים בטרם הגיש המערער את סיכומיו. המערערת טענה כי הליך קבלת החלטות מוקדם מדי זה חשף חוות דעת משוחדת או "נעולה" של בית המשפט, שכן הוא נתן החלטה בדבר אחריות המבוססת אך ורק על ראיות המשיב בטרם נשקלה תגובתו של המערער. המערערת טענה כי מדובר בפגם פרוצדורלי משמעותי, תוך שהיא מפנה למקרה תקדימי בו מצב דומה הוביל לפסילת פאנל. למרות זאת, דחה בית המשפט את בקשת המערערת, בקובעו כי אין בסיס לפסילה, מה גם שהמערערת התמהמהה בהגשת התנגדויות. בנוסף, ציין בית המשפט כי ההחלטה התבססה על עדויות שכבר נשמעו, וטענה למשוא פנים במהלך המשפט. המשיב אישר, כי המערערת הייתה מודעת קודם לכן לנטייתה של בית המשפט בנוגע לאחריות מדיונים קודמים, ואין בה כל דעה קדומה נסתרת. בסופו של דבר, לאחר שבחן את הערעור, מצא בית המשפט העליון כי אין די בנקודות שהעלתה המערערת כדי להצדיק את פסילת פסק הדין הראשוני, תוך שהוא מדגיש כי החלטת האחריות תקפה ואינה מחייבת עיון חוזר בהליך כולו. לפיכך נדחה הערעור מבלי שנגבה הוצאות מאף אחד מהצדדים.