עס"ק 45845-10-14

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, שדחה את בקשת ארגון המורים לבטל סעיפים מסוימים בנוהל השיבוץ של משרד החינוך בנוגע לשיבוץ עובדי הוראה במגזר הדרוזי בשל אפליה וחוסר סבירות. כמו כן ביקשה בית המשפט לבטל את פיטוריה של מורה ואת הצבתה כמורה קבועה, לצד סעדים כספיים המבוססים על טענות לאפליה, הפרת הסכם ואי קיום שימוע. המורה המדוברת, שהתגוררה בכפר הדרוזי כסרא-סמיה, שובצה בשנים 2013-2008 בהוראה זמנית בבתי הספר בכפר. בשנת 2013 שובצה בשליש משרה בחטיבת ביניים בכפר. עם זאת, זמן קצר לאחר הצבתה ביטל אותה המשרד בנימוק של טעות בהקצאת שעות התקן. עוד טען המשרד כי היה מקום לבטל את שיבוץ המורה בשל קשריה המשפחתיים עם אנשי צוות אחרים המועסקים בבית הספר ואי גילויה והגשת בקשה להיתר מיוחד. בית הדין האזורי דחה את בקשת האיגוד, מה שהוביל לערעור זה. הערעור מתמקד בטענת האפליה ובטענה כי ביטול שיבוץ המורה היה בלתי חוקי ובלתי סביר. מסקנת בית המשפט היא כי הטענה העיקרית נוגעת לקביעתו העובדתית של בית הדין האזורי בדבר החלת הוראת הביטול על כלל עובדי ההוראה ולא רק על מורים דרוזים. בית המשפט אינו מוצא עילה להתערב בקביעה זו ובכך דוחה את טענת האפליה. באשר לביטול השיבוץ מציין בית המשפט כי על המשרד, כרשות מינהלית, לפעול בסבירות ובתום לב, שסעיף הביטול הגורף אינו פוטר אותו ממנו. עם זאת, מאחר שהביטול נבע מטעות והמורה לא חלק על כך, וגם לא הוכיח כל אינטרס הסתמכות שנפגע מהביטול, בית המשפט לא מוצא פגם בביטול. בנוסף, העסקתה של המורה הייתה מסתיימת בשל אי חשיפת קשריה המשפחתיים ולפיכך היא אינה כשירה לשיבוץ. בית הדין דוחה גם טענות הנוגעות לאכיפה בררנית של איסור ההעסקה היחסי ולהיעדר שימוע, ומגיע למסקנה כי לא הייתה עילה להתערב בהחלטת בית הדין האזורי לדחות את הבקשה. לפיכך, הערעור נדחה.