עב"ל 18136-01-20

תקציר

הערעור נדחה במלואו ביחס לשלוש טענות התובע. ראשית, התובע לא הביא ראיות מספיקות לתנועות חוזרות ונשנות כדי לתמוך בתביעתו למיקרוטראומה בכתפו השמאלית, ועל כן נדחתה בקשתו למינוי מומחה רפואי כמוקדמת. בית המשפט מצא כי התובע לא הבהיר די הצורך את הפעולות שביצע שוב ושוב והחליף לסירוגין בין מונחים כגון "יד" ו"כתף". פסיקה קודמת שהכירה בתביעות דומות לגבי קופאים לא חלה, שכן יש לבחון כל מקרה לגופו על פי נסיבותיו. בית המשפט לא ראה עילה להתערב בקביעתו העובדתית של בית המשפט המחוזי בדבר היעדר ראיות לתנועות חוזרות. שנית, גם תביעת התובע להכרה כ"נכה נזקק" נדחתה. התובע נדרש לעמוד בשני תנאים לזכאות למעמד זה, ובהם קביעת נכות זמנית והיעדר כל סיכוי לעבודה עקב הפגיעה בעבודה, לצד היעדר הכנסה מעבודה. בית המשפט אישר את קביעת בית הדין האזורי כי התובע המשיך להשתכר בתקופת נכותו הזמנית מעסקיו ולכן לא מילא אחר הדרישה השנייה. בנוסף, הסכים בית המשפט עם קביעת בית הדין המחוזי כי התובע לא הוכיח כי סיום עבודתו במינימרקט נבע מנכותו הזמנית בעקבות ניתוח בכתף ימין. בית המשפט העדיף את הצהרתו הקודמת של התובע על פני חוקר כי הפסיק לעבוד עקב ניתוח ראש שעבר, על פני הסבריו הבאים המייחסים זאת לניתוח בכתף. לפיכך, הערעור נדחה במלואו, והתובע חויב לשאת בהוצאות הנתבע בסך 4,000 ₪, שישולמו תוך 30 יום.