פש"ר 30485-07-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את בקשת החייב להעביר את כל כספי הפנסיה לחשבון אשתו. במקום זאת, יש לחלק את הכספים בין קופת הכינוס לבין החייב. בית המשפט הבהיר כי הכספים המדוברים התקבלו לאחר צו הכינוס ולא ניתן להגן עליהם מפני עיקול. הם גם הגיעו למסקנה שלבנק אין זכות להתייחס לקרנות הפנסיה כפי שהוא נוהג. הכסף היה הכנסה נוספת שקיבל החייב במהלך ההליך והיה צריך להעבירו לקופת הכינוס למעט חלק שהיה דרוש להוצאות המחיה הסבירות של החייב. הבנק, שהיה נושה מוצהר של החייב, פעל בניגוד לצו כינוס הנכסים בכך שהמשיך לעקל את כספי הפנסיה והשתמש בהם לפירעון חובו של החייב. כמו כן, הבנק כשל במילוי חובותיו כמוסד בנקאי בכך שהפר את המגבלות שנקבעו בצו הכינוס הכספי. בית המשפט דחה גם את טענות הבנק בדבר זכות הקיזוז, שכן היא לא הייתה מפורטת דיה ולא התקיימו התנאים לקיזוז. ככלל, הקצאת כספי הקצבה על ידי הבנק הייתה בלתי חוקית ויש להעביר את הכספים לקופת הכינוס למעט חלק שיינתן לחייב. בית המשפט החליט כי 25% מכספי הפנסיה יועברו לקרן הכינוס לחלוקה בין נושי החייב, ואילו 75% הנותרים יינתנו לחייב.