בד"מ 22/20

תקציר

פסק דין זה עוסק בתלונה שהוגשה נגד עו"ד שמעון מאיר ביטון, המתייחסת להתבטאויות שאמר כלפי הדיין אליהו אברג'יל, נשיא בית הדין הרבני האזורי בירושלים, וחברי ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים. הדברים נאמרו בשני מסמכים - ערעור שהגיש עו"ד ביטון לבית הדין הרבני הגדול לערעורים על החלטת בית הדין הרבני האזורי בירושלים, ותשובה שמסר לוועדת האתיקה במסגרת תלונה שהוגשה נגדו בגין הדברים שאמר בערר. המסמך הראשון, ערעור על החלטה שניתנה בתביעה לאישור נישואין שהגישה גרושתו של עו"ד ביטון, הכיל ביטויים קשים כלפי דיין אברג'יל, לרבות טענות כי הוא התנהג כ"בא כוחה בפועל של האישה", "התייחס לעדי המבקש בצורה מחפירה", קיבל "החלטות שרירותיות" ו"הפר באופן חמור את החוק". בנוסף, כללה הפנייה ביטויים בשפת הרחוב כלפי הדיין, כגון "וכמובן פינלה הגמד... ", "הזלזול של הגאון הרב אליהו אברג'יל מדהים לא פחות" ועוד. המסמך השני הוא תשובתו של עו"ד ביטון לבקשת ועדת האתיקה לקבל את עמדתו בנוגע לתלונה. בתשובתו השתמש עו"ד ביטון בשפה קשה ומזלזלת כלפי חברי הוועדה, לרבות הביטויים: "לא ראיתי פסק דין חד משמעי בנושא. כאשר היא תתקבל וכאשר תתקבל, תגיש תלונה ראויה שכן התלונה הפתטית נדחתה... אתה חושב שפסק דין של בית משפט אזורי התקבל אחרי לינץ' משפטי של דיין אברג'יל? הוא מושחת כמו להגיש תלונה על זה!"; "לפעמים אני תוהה על שיקול הדעת של מי שבודק את התלונות בוועדה. אין לך איזה מנגנון סינון של אנשים חכמים שם בחוץ?"; ו"מי שדן בכלל בעניינים כאלה טרם הוגש נגדו כתב אישום!". ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין במחוז ירושלים האשימה את עו"ד ביטון בחוסר כבוד לבית המשפט ובפגיעה בכבוד מקצוע עריכת הדין והמקצוע עצמו, בניגוד להוראות חוק איגודי עורכי הדין וכללי האתיקה המקצועית. עו"ד ביטון טען להגנתו כי התנהגותו הבלתי ראויה של דיין אברג'יל כלפיו הצדיקה את דבריו, וכי יש להבין את דבריו כ"פרשנות לגיטימית" להחלטות בית הדין האזורי, ואין להם את המשמעות הפוגענית העולה מהם. בנוסף, טען כי הוא מוגן מפני העמדה לדין בשל אכיפה בררנית, וכי יש לראות בנסיבות המקרה נסיבות מקלות. בית הדין המשמעתי דחה את טענותיו של עו"ד ביטון והרשיע אותו בעבירות המיוחסות לו. בית המשפט הדגיש כי החובה לנהוג באיפוק ובכבוד חלה על התבטאויותיו של עורך דין בפני בתי המשפט, כלפי עמיתיו וכלפי מוסדות לשכת עורכי הדין. בית המשפט מצא כי התבטאויותיו של עו"ד ביטון כלפי הדיין אברג'יל וחברי ועדת האתיקה היו קשות ומעליבות, וכי הנסיבות בהן נאמרו אינן יכולות להצדיק אותן. עם זאת, בית המשפט לקח בחשבון את הנסיבות הקשות בהן מצא עצמו עו"ד ביטון במהלך הדיון בבית הדין הרבני, את התנהגותו הבלתי הולמת של הדיין אברג'יל כלפיו וכלפי עדיו, כפי שעולה מהחלטות נציג השופט, ואת העובדה שעו"ד ביטון התחרט בסופו של דבר על דבריו והתנצל עליהם. לאור הנסיבות המקלות, בית המשפט הטיל על עו"ד ביטון עונש מקל, הכולל 21 ימי השעיה בפועל, 60 ימי מאסר על תנאי וקנס של 1,500 שקל, וקבע כי זכותו לערער על ההחלטה על פי החוק.