רע"א 2037/12

תקציר

פסק הדין נסוב סביב בקשת רשות ערעור של מבקש רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. תחילה ביקש המבקש פטור מאגרת בית משפט לאחר שהגיש תביעה בה נטען כי מכירת ניירות הערך על ידי המשיב גרמה לו נזקים בסך של כ-11 מיליון ₪. חרף טענת אי כושר כלכלי וטענה להסדר פרוצדורלי עם המשיב לפטור אגרות ספציפיות, נדחתה בקשת המבקש על ידי רשם בית המשפט המחוזי. הרשם הגיע למסקנה כי המבקש לא עמד בדרישות הכפולות לפטור: הוכחת אי יכולת כלכלית והצגת עילת תביעה מהותית. זאת, בשל היעדר ראיות מספיקות באשר למצבו הכלכלי ואופייה הרעוע של תביעתו, אשר בית המשפט ציין כי נדונה בהליכים כושלים קודמים של המבקש נגד המשיב. בית המשפט המחוזי אישר את החלטת הרשם, והתיר למבקש להגיש מחדש בקשה לפטור מאגרה מופחתת. עם זאת, הדבר התבסס על טענתו של המבקש כי ברשותו המסמכים הדרושים לתמיכה בטענתו למצוקה כלכלית. לאחר מכן הגיש המבקש בקשת רשות ערעור, והגיש מסמכים נוספים להוכחת קושי כלכלי. עם זאת, ערכאת הערעור סברה כי יש להציג ראיות כאלה תחילה או באישור מתאים של בית המשפט, אשר המבקש לא הצליח להשיג. בית המשפט הדגיש את הצורך בהצגה עקבית ומקיפה של המצב הפיננסי כדי לעמוד בסטנדרטים רגולטוריים. משהגיעה למסקנה כי טענת המבקש נעדרת הן ראיות מספיקות והן רלוונטיות משפטית רחבה יותר, נדחתה הבקשה. פסק הדין כיבד את היושרה הפרוצדורלית תוך מתן אפשרות לבחינה מחודשת של תביעת שכר טרחה מופחתת, מבלי להטיל עלויות.