ע"מ 42663-10-16

תקציר

הערר נסב סביב השאלה האם החלטת הוועדה בעניין תביעה לפטור מארנונה מהווה בעיה משפטית או עובדתית. המערער טען כי יש לערער על החלטת הוועדה משום שהיא התבססה על מסקנה משפטית שגויה מן העובדות. מנגד, טען המשיב כי מדובר בערעור עובדתי, המגביל את היקף התערבותו של בית המשפט. בית המשפט בחן פסקי דין קודמים כדי להבחין בין בעיות משפטיות לבעיות עובדתיות. נקבע כי הטענה בדבר הערכת הראיות שהוצגו בפני הוועדה היא סוגיה עובדתית, שלא ניתן לערער עליה. עם זאת, הטענות המשפטיות בדבר נטל ההוכחה היו מוצדקות. בית המשפט הסכים כי מאחר שאין תעודה משר הביטחון, נטל ההוכחה נותר על המערער. לפיכך, החלטת הוועדה לדחות את התביעה משום שמצאה כי המשיב אינו מסוגל לשאת בנטל ההוכחה הייתה מוצדקת. בנוסף, בית המשפט מצא כי הסתמכותה של הוועדה על החלטה קודמת, הידועה כפרשת זילבר, הייתה סבירה, שכן מדובר במקרה דומה. בסופו של דבר נדחה הערעור, אך בית המשפט הכיר בשיהוי הבלתי סביר בדיוני הוועדה ובחר שלא לפסוק הוצאות למי מהצדדים.