ת"א 1210/07

תקציר

הנתבע טען כי התובע אינו זכאי לכל פיצוי בגין "איתור" פוליסת ביטוח שהנתבעת כבר הייתה מודעת לה. יש לפרש את ההסכם כחל רק על "פוליסות אבודות" – פוליסות שאינן ידועות לנתבע. השופט הסכים עם פרשנותו של הנתבע, וציין כי אין זה סביר שאדם יסכים לשלם דמי שכירות עבור פוליסה שכבר ידע עליה. בנוסף, קבעה השופטת כי התובעת לא גילתה לנתבעת כי מימוש פוליסת ביטוח מנהלים יגרור חיוב במס בשיעור של 35%, המהווה הטעיה לפי חוק הגנת הצרכן. מחדל זה אפשר לנתבעת לבטל את ההסכם. זאת ועוד, התנהלות התובע לאורך כל ההליך, לרבות אי המצאת העתקי מסמכים חתומים לנתבע, פעולה ללא הסכמת הנתבע לאחר שביקש לבטל את העסקה, ואי ניכוי הסכום המוסכם מדמי פתיחת התיק, העידה על חוסר תום לב. השופטת קיבלה את התנגדות הנתבעת וקבעה כי התובעת אינה זכאית לכל פיצוי בגין פוליסת מגדל. עם זאת, בגין פוליסת הפניקס הסכימה הנתבעת לשלם לתובע, אך סכום זה אמור להתקזז משכר הטרחה בגין פתיחת התיק. כמו כן הורה השופט לתובע לשלם את הוצאות הנתבע ושכר טרחת עורך דין.