ע"א 178/87

תקציר

פסק הדין מתייחס לחוק מס שבח מקרקעין והאם נכס שחדל להיות מאוכלס ונפל יכול להיחשב כדירת מגורים הפטורה ממס שבח. ההגדרה של דירת מגורים בחוק קובעת כי אין צורך במגורים בפועל, ויש לפרש אותה על פי מאפייניה הפיזיים והפוטנציאל שלה לשימוש למגורים. בית המשפט קבע כי מצבו החיצוני של נכס אינו גורם מכריע בסיווגו כדירת מגורים. במקום זאת, ההתמקדות צריכה להיות בקיומם של אלמנטים פיזיים שהופכים את הבניין למתאים למגורים. שוויה של דירת מגורים, על פי פסק הדין, מורכב משני מרכיבים: המבנה והשווי היחסי של הקרקע עליה היא עומדת. במקרים בהם מחיר המכירה מושפע מפוטנציאל הבנייה הנוספת, כמו במקרה זה, החוק קובע כפל פטור, המיוחס לשווי הדירה ללא תוספת הבינוי. במקרה זה, שווי הדירה נקבע על 96,276 דולר, ולאחר החלת הוראת הפטור מכפל, הסכום הסופי הפטור ממס שבח הגיע ל-192,532 דולר. יתרת שווי המכירה בסך 219,968 דולר תחויב במס בהתאם. עוד קבע בית המשפט כי המערערים זכאים להחזר הוצאותיהם ושכר טרחתם מהמשיב. פסק הדין התקבל פה אחד בין השופטים.