בג"צ 2589/20
פסק-דין עליון
תקציר
בית המשפט דחה את העתירה שהגיש העותר נגד רשות המסים, בעיקר בשל שיהוי משמעותי וחוסר תשתית עובדתית מספקת. העתירה הוגשה באיחור ניכר, ימים ספורים לפני מועדי דיווח המס והתשלומים המכריעים, מה שיצר מסגרת זמן לא מעשית לדיון. היא ביקשה הקלה לעסקים קטנים ובינוניים, אך חסרה נתונים קונקרטיים וכללה הנחות לגבי רווחיות עסקית ללא הצדקה. המשיבים הצביעו על כך שהיקפה של העתירה אינו רלוונטי לנישומים רבים שהיא מתיימרת לייצג, וכי העותרת אינה הצד המתאים להגיש עתירה כזו. בית המשפט לא מצא עילה להתערב במדיניות הממשלה או בשיקול דעתה של רשות המסים בנוגע לסדרי עדיפויות כלכליים וחברתיים, במיוחד בתקופת הקורונה. יתר על כן, ההקלה המבוקשת, לרבות דחיית תשלומי מסים, נמצאה כבעלת פוטנציאל להיטיב עם עסקים בעלי מחזור גבוה, תוך סיכון לפגיעה בכספי המדינה. בית המשפט הדגיש כי הסמכות לקבוע מדיניות נתונה לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, והוא נמנע מלהחליף את שיקול דעתו בהחלטות השלטון. בנוסף, בקשת העתירה לניכוי מקדמות מס מתקופות קודמות נקבעה מוקדמת מדי, עד לתיקוני חקיקה נדרשים. המשיבים הבטיחו מאמצים לסייע לנישומים למרות האתגרים, והומלץ לעותר לבקש סעד פרטני ישירות מרשות המסים. בסופו של דבר, העתירה נדחתה ללא צו להוצאות, מה שאפשר לעותר לחזור לבית המשפט אם נדרשו התאמות נדרשות.
בג"צ 2589/20 לשכת רואי חשבון בישראל נ' ממשלת ישראל, עליון (30.4.2020)
עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?
הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.