רע"א 5726/16

תקציר

במקרה זה, המבקש (האב) והמשיב (אמה) של קטינה חלוקים ביניהם בשאלה האם יש להחזיר את בתם לארצות הברית או להישאר בישראל. האב, המחזיק באזרחות אמריקאית וישראלית, והאם, אזרחית אמריקאית, נישאו בשנת 2010 ועלו לישראל בשנת 2015 כדי לבחון אפשרות לישיבת קבע. לאחר שבני הזוג נפרדו כמה חודשים לאחר מכן, ניסתה האם לחזור לארצות הברית עם בתם. האב, שביקש להשאיר את הקטינה בישראל, עתר לעיכוב יציאה מהארץ, וזה נענה. לאחר מכן עתרה האם להחזרת הקטין לארה"ב על פי חוק אמנת האג. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התביעה, וקבע כי מקום מגוריה הרגיל של הקטינה הוא בישראל, אך בית המשפט המחוזי קיבל את ערעורה של האם ופסק לטובתה. בקשתו של האב לחופשה לצורך ערעור לבית המשפט העליון נדחתה. בית המשפט קבע כי המקרה לא עורר שאלה כללית מעבר לאינטרסים של הצדדים וכי לא נגרם למבקש עיוות דין. פסק הדין התמקד בנסיבות הספציפיות והתמקד בקביעת מקום מגוריו הרגיל של הקטין. יתר על כן, בית המשפט לא מצא כל הסכמה או קבלה מצד האם בדבר אי החזרת הקטין, וטענות האב לא נחשבו סבירות. משכך, נדחתה בקשת רשות הערעור בערכאה השלישית, ופסק דינו של בית המשפט המחוזי נותר בעינו.