ד"מ 24925-11-19

תקציר

בית המשפט פסק לטובת התובעת, שתבעה את הנתבעת על שכר שלא שולם. השאלה המרכזית הייתה האם התובע הוא עובד או קבלן, כאשר בית המשפט קבע כי התובע אכן היה עובד על סמך פסיקה מבוססת. מערכת היחסים בין הצדדים נבחנה באמצעות הבדיקה המעורבת, הכוללת הן בדיקת אינטגרציה חיובית והן בדיקת שילוב שלילית. ההיבט החיובי בוחן האם העובד משולב בפעילות הרגילה של עסקי המעסיק, וההיבט השלילי בוחן אם העובד מנהל עסק עצמאי משלו. גם מבחני עזר, כגון כפיפות, חלוקת סיכונים ורווחים ובלעדיות בעבודה מילאו תפקיד בקביעה. באופן מכריע, הנתבעת הוציאה לתובע תלוש שכר, אשר יצר חזקה של יחסי עובד-מעביד. הנאשם לא הביא ראיות מספיקות כדי להפריך חזקה זו. יתר על כן, גרסתו של התובע לאירועים נמצאה אמינה יותר מזו של הנתבע, מה גם שהנתבע לא הצליח לתמוך את טענותיו בתיעוד או בעדות עדים. בית המשפט קיבל את חישובי התובע לגבי השכר המגיע לו, שהסתכם ב-14,337 שקל, שישולם בתוך 30 יום, בצירוף הוצאות נוספות ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 שקל. תביעת התובע לנזקיה של הלנה לא התקבלה בשל שאלות משפטיות שלא נפתרו. פסק הדין ניתן בהיעדרם של שני הצדדים ויימסר להם בהתאם.