הפ"ב 38241-11-12

תקציר

המבקש והמשיב מצויים בהליך בוררות בעניין זכויות הקניין. המבקשת עתרה לביטול הבוררות בטענה כי פקעה בשל חלוף הזמן, וכי המשיב נטש אותה. בנוסף, טען המבקש כי המשך הבוררות סותר פסיקות קודמות של בתי משפט השלום, המחוזי והעליון בעניין זה, ועל כן אין להמשיך. בית המשפט המחוזי קבע בעבר כי ניתן להמשיך בבוררות, בתנאי שהמשיב יוכל להעלות טענות בדבר זכויותיו כלפי המבקש, ולא כלפי צד שלישי, בלבד. המשיב דחף להמשך הבוררות, בעוד המבקש ניסה לסכלה. בית המשפט מצא כי הסכם הבוררות לא הגביל את המועד למתן פסק הבוררות, וכי פרשנותו של המבקש להסכם הייתה שגויה. זאת ועוד, טענת המבקש כי המשיב נטש את הבוררות לא נתמכת, שכן הראיות מלמדות על מחויבותו של המשיב להליך. גם טענת המבקשת כי הבוררות סותרת את תקנת הציבור נדחתה, שכן פסק דינו של בית המשפט המחוזי התיר במפורש את קיום הבוררות, והמבקשת יכלה להעלות את הגנתה בפני הבוררים. לבסוף, נדחתה טענת המבקשת כי היא לא הייתה הגורם הראוי, בהיותה הבעלים הנוכחי של הנכס. לפיכך, הבקשה לביטול הבוררות נדחתה, והמבקש חויב בתשלום שכר טרחת עורך הדין של המשיב.